התנסות ראשונה באמניטה

מקום לדון בצמחים מועילים וחוקיים כמובן, השפעותיהם, שימושם, סכנות אפשריות ואמצעי זהירות
שלח תגובה
OriginalBadMan
הודעות: 2
הצטרף: ו' יולי 11, 2014 9:06 am

התנסות ראשונה באמניטה

שליחה על ידי OriginalBadMan » ו' יולי 11, 2014 9:15 am

נסעתי לבד לנחל הקיבוצים (מאחורי הסחנה).
בסביבות 12:00 אכלתי כ-8 גרם על קיבה ריקה. אגב אני 95 קילו.
כעבור 45 דקות בערך התחלתי להרגיש dizziness.
רבע שעה אחרי התחלתי להרגיש את ה-delirium מתקרב ותחושה לא כל כך נעימה.
מעט בחילה, קושי ללכת ולעמוד יציב אבל במקביל תחושה חזקה של הגוף ותחושה מינית, הראש מסתובב פיזית ונזרק לאחור (כמו עילפון לשניה).
את רוב הזמן העברתי במים בתעלה, הרחק מאנשים. בשלבים הראשונים לא רציתי לתקשר עם אנשים.
בסביבות 14:00 הבנתי שמפה זה לא ילך לכיוון אחר ואיכשהו זיהיתי שזה המצב הזה שאם אוכל עוד קצת החוויה תהפוך להרבה יותר נעימה ויציבה ואז אני אכנס לעולם של האמניטה.
אכלתי עוד 6 גרם. כעבור שעה ההרגשה היתה נינוחה ושלווה. קושי בעמידה והליכה (לא מתשישות של הגוף), טשטוש ראייה, תחושת ריחוף, חוסר כאב, נעימות בגוף. אני זוכר שכשהחזקתי משהו ביד והלכתי איתו, ברגע ששכחתי ממנו הוא השתחרר ונפל. זה קרה כמה פעמים ושמתי לב לזה. הגוף הופך להיות מריונטה כזאת ובשליטה נכונה אפשר להגיע לכוח פיזי רב ובחוסר תשומת לב פשוט ליפול. זה חזק מאוד. עוד משהו משמעותי שאני זוכר זה חוסר הזעה מוחלט ואני בן אדם שמזיע כשחם. מזיע.
הדבר שהכי הרבה שמתי לב אליו משום שהוא הפליא אותי במיוחד זאת תחושת הנינוחות המופלאה (פיזית ונפשית) וחוסר פחד מוחלט. שקט מנטלי ראוי לציון.
אספתי את הדברים שלי ועברתי מהתעלה המבודדת לנחל הקיבוצים שבעונה הזאת מלא באנשים.הקמתי אוהל ומחנה בשיחים ונכנסתי לנחל.
המטרה של הנסיעה היתה להתבודד, לצלול לחלומות והזיות ולקבל תשובות אבל מצאתי את עצמי לא הולך לכיוון הזה אלא מתקרב לאנשים ומדבר איתם (שזה מעולה, רק לא היה צפוי).
מה שכן, תובנות על החיים צפו בראש כל הזמן בצורה נעימה כזאת וקלילה. ברגע שהיתי נותן לראש להסתובב אחורה וצף על הגב הייתי נזרק לשלווה נדמה לי הכי גדולה שחוויתי ולחלומות נעימים.
אני לא זוכר אף חלום או חיזיון. אני רק זוכר כמה נעים וטוב הכל היה. תחושת ביטחון עצמי מאוזנת במיוחד. שלמות פיזית ונפשית. אני כותב את זה כי זה טיפה בניגוד למה שאני עובר בחיים תקופה הזאת.
נראה לי שאני חייב לציין בנקודה הזאת שהנסיעה הזאת והמסע הזה בא בדיוק בתחילה של הליכי גירושין לא קלים בכלל ותשישות נפשית די קשה מכל זה.
חשבתי שאני הולך לצלול לתהומות ולהתמודד עם העומקים האלה והפחדים אבל מצאתי את עצמי משתחרר בצורה נעימה.
בערך ב-19:00 שכבתי באוהל וחלמתי. התעוררתי ב-20:00 ועדיין הייתי תחת השפעה אבל בנחיתה (רכה). הכנתי מדורה תוך כדי שאני מרגיש מטושטש ולא יציב פיזית אבל למרות זאת לקח לי דקה לעשות את זה ובצורה טובה. כאילו לא אני עשיתי את זה. שוב, ההפרדה הזאת בין הגוף למי שמפעיל את הגוף.
ישנתי טוב, חלמתי חלומות נעימים והתעוררתי ב-6:30. החוויה נגמרה אבל נשארה קלילות ושלווה של האמניטה. אין דאון.
דבר אחד אני יודע, אני מאוהב בפטריה הזאת. אין לי ספק שאני הולך לאמץ אותה. אחח אמניטה שלי, אני רוצה לכתוב לך שירים :)

שלח תגובה