איוואסקה (משקה)

מתוך IsraHerb
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

שם כללי לשילוב חומר פעיל::DMT עם MAOI. משקה המורכב בעיקרו מבטא קרבולינים וdmt .

הכנה פיסית: הכנה סגפנית מקלה על החוויה. אחרי ששותים דבר ראשון רוצים להקיא. מומלץ לנקות את הגוף מחומרים סינטטיים, צבעי-מאכל, ממתקים ושטויות בימים שלפני. בריא, עוזר, ומפחית בחילות. 3 ימים לפני להימנע מקפה או קפאין לגמרי. משך הדיאטה המומלץ - 3 ימים לפני ואחרי כולל היום עצמו, סה"כ שבוע. מומלץ להתמקד בעיקר באורז מלא, סומסום (טחינה), לירקות ופירות טריים. לא להכביד לנסות לצמצם כמויות. התחושה תלויה בתכולת המעיים.

חשוב בריאותית מבחינת MAOI לא לאכול שום דבר שעמד בחוץ או במקרר יותר מיום, תבשיל, מרק וכו'. ירקות ופירות טריים לא מפתחים במקרר טיראמין רק בתחילת ריקבון. לא לאכול אפילו כלום בחשד של ריקבון או הבשלה, להימנע ממאכלי-חלב, בשר כי הם מכילים כמות גדולה של חלבון וטיראמין (חומצה אמינית שנוצרת מפירוק של חלבונים ע"י חיידקי עובש).

השפעות: היום שאחרי משמעותי מאוד, להיוולד מחדש, רעננות רוח וגוף. דיאמטי זה כמעט החומר היחידי שביום שאחרי מרגישים יותר טוב מאשר ביום שלפני. קמים למחרת חדשים ורעננים, למי שעושה איהואסקה פעם ראשונה \ שנייה לא יעזור ממש, בפעמים הראשונות העוצמה יחסית חלשה. הכול תלוי בהתכוונות ובמתכונת בה שותים את השיקוי. המטרה העיקרית היא ריפוי ולמידה. בשלבים הראשונים של התהליך שאנשים עוברים עם איאוסקה יש הרבה התנקות (יכול לכלול הקאות, שלשולים, זיעה, רעידות, בכי ועוד) שבה האדם עובר דרך ומשחרר את החסימות האנרגטיות, המנטליות הפיסיות והרגשיות. בהדרגה, החוויה (אם נעשית נכון, בטקסים עם מרפאים\שאמנים טובים) נהיית עמוקה יותר, ובעלת אופי אוהב יותר. מסעות רוחניים וחזיונות אלוהיים נפוצים בקרב המשתמשים.

רפואי: מבחינה רפואית (טיפול תרופתי בMAOI ) ולא שימוש באיאואסקה. צריך להתחיל בדיאטה רק מרגע התחלת הטיפול וניתן לצרוך לא מעט מוצרים. אך כיוון שבאיאוסקה הצורך בדיאטה ארוכה יותר (סיבה נפשית) הימנעות מדברים כמו מלח, חריף בכלל (למרות שהם לא בעיתים עם (MAOI מומלץ להימנע מסקס בשבוע עצמו ( 3 לפני 3 אחרי).

הכנת איהואסקה: לוקחים כל צמח בנפרד ומבשלים בהרבה מים לפחות שעתיים שלוש. (את היחס בין הצמחים למים צריך לבדוק). מוציאים את החומר הצמחי ומבשלים שוב עם לימון למיצוי חומרים נוספים. אח"כ מערבבים ומבשלים ביחד את מי הבישול של הפעם הראשונה והשנייה, הרבה שעות על אש נמוכה כדי לצמצם את כמות המים ולהעלות את ריכוז החומרים. בשלב זה חשוב להקפיד זה לא לבשל על אש גבוהה מדי, שלא ישרפו הסוכרים שיצאו ויהיה יותר מר וסמיך מהרגיל (מר מאוד)! בכלל, לא מומלץ להכין את החומר על דעת עצמך, אלא ע"י אדם מנוסה בתהליך ההכנה והטקסים. במקרה הטוב, אם תעשה זאת בעצמך, התרכובת תצא לך טוב ותהיה לך השפעה סבירה. במקרה הפחות טוב, יהיו לך חזיונות וחוויות שלא תדע איך להתמודד איתם.

דבר חשוב - ישנם משקעי חומר צמחי שנוצר בהכנה, מעין אבקה שצפה בנוזל. הם מכילים הרבה ממה שרוצים, לא לסנן, לא לזרוק, לנער לפני כדי לערבב את המשקעים האלה שווה בשווה כשמוזגים. זה נחשב כמעט החומר היחיד שביום אחרי שאתה עושה אותו, אתה מרגיש יותר טוב מאשר ביום לפני (לא כמו E שלוקח 3 ימים לחזור למצב רגיל). תרופה לגוף ולנפש למרות טעם הקיא שנשאר לאחר ששותים. יום אחרי והחוויה עצמה שווים הכול.

שימוש ומינון: השימוש באיאואסקה החל ביערות האמזונס, שם צומחות גפן האיוואסקה (המכילה MAOI) ופסיכוטריה וירידיס (המכילה DMT). השימוש מבוצע בטקסים מקודשים לצורך ריפוי ולמידה. כוחות המשקה היןנן עוצמתיות ולא רצוי להשתמש בחומר על דעת עצמך ללא קבלת הכשרה וניסיון בתחום. שותים בכמה פעמים ולא בבת-אחת, כלל חשוב במיוחד כשמכינים ולא יודעים את החוזק, לשתות בשלבים. לפנות לפחות 8 שע'). ההכנה המסורתית היא לא רק התרכובת הפיסית אלה הבישול הארוך, ההתכווננות והשירה אל הרוח של איאואסקה.

תיאור חוויה

קטע מתוך הספר "לפתוח את הראש", מאת דניאל פינצ'בק:


בהתחלה שתיתי את המשקה עם זרים, לבוש בחיתולים למבוגרים ועם כיסוי עיניים, בדירה קטנה ומשמימה שמשקיפה אל האיסט ריבר. מוזיקת ניו אייג' שבטית התנגנה בטייפ שהיה מונח על השולחן. בהתחלה, כמו בורוז, ראיתי מראות של זוהמה אפרורית - גופות שרועות בביביה של שכונת עוני אנרכית, וחזירים נוגסים בהן. היה לי חיזיון רגעי של גפנים בוהקות בצבע ירוק-ברקת מתנופפות אל מול מפל כחול. אחרי כן, זמן ארוך מאוד, לא קרה דבר. הקשבתי לאנחות ולצווחות של האישה שישבה מולי. היא לא הפסיקה להקיא במשך שעות. המדריכים ניסו לעזור לה, אך לשווא. האינדיאנים סוגדים לאיאהואסקה בשל כוחות הריפוי של הצמח. הקאת טפילים ורעלים היא חלק מתהליך הריפוי. חשתי כאילו ישות זרה מטיילת בתוכי, בוחנת את אברי, את העצבים שלי ואת התהליכים התאיים שלי, ומחוללת שינויים מעודנים. כאילו אני מחשב והאיאהואסקה היא תוכנה שסורקת אותי ועושה תיקונים. כשסיימה את עבודתה, הקאתי; ההקאה היתה כמו הצפצוף שבסוף התכנית,מחשבותי נדדו.
צפיתי בסצנה שהתרחשה בתודעתי. חלקיקים, כמו רשפי אור קטנים, התכנסו לכדי עננים, שהיו תלויים ממעל. כשנוצרו, עבר לפתע מוקד תשומת הלב שלי לנושא אחר. הבנתי שאני צופה בדגם של חשיבה, בתהליכים הנוירוכימיים שבהם התת מודע שלי מייצר מחשבות. העננים האלה היו ריכוזים סינפטיים, רשתות עצביות. בזה אחר זה הם צפו אל פני השטח של המודעות שלי. כשהמידע הגיע לצפיפות מספקת, הוצגה לפני ה"אני" שלי תפיסה חדשה.
מראות התקבצו בראשי - קלושים, מקוטעים, מהבהבים. נכנסתי ליערות סבוכים, טסתי דרך ישימון החלל החיצון. תמונות נוצרו והתפרקו במהירות גבוהה. מנדלות גיאומטריות הופיעו ונעלמו. ראיתי צורות מתעקמות שהחלו להידמות לצינורות או לזרועות תמנון. פתאום נראה היה שאני על ספינת חלל. היצורים שהטיסו את הספינה טלטלו את איבריהם הדקיקים והארוכים לעומתי בברכה. הם נראו כמו צמחים, ונענעו את גבעוליהם ואת תפרחותיהם כדי להראות לי את הקומדיה של עולמם האחר.
הסרתי את כיסוי העיניים שלי והבטתי סביבי. החדר נצץ ורעד מרוב גלי אור. הרגשתי כאילו אני בתוך חומר נוזלי, הזרמים השוטפים הבלתי נראים של חלומותי. נראה היה שההזיות מתרחשות בחלל הנפשי שבין רצייה לשחרור. אם ניסיתי לאלץ את החזיונות, הם התנדפו. אם לא עשיתי איתם דבר, גם אז הם נעלמו. תפיסתם, כך הבנתי, היתה כרוכה במיומנות מיוחדת, במאמץ פנימי שדורש שימוש במעין ראייה חזיונית שמנותקת מהראייה הנורמלית.

ראו גם

אתרים חיצוניים