הבדלים בין גרסאות בדף "סאן פדרו - Trichocereus/Echinopsis Pachanoi"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | == | + | {{תא צמח |
| − | + | | שם = סאן פדרו | |
| + | | לועזי = Trichocereus/Echinopsis Pachanoi | ||
| + | | נרדפות = San Pedro cactus | ||
| + | | תמונה = Backeberg_1959_pachanoi_Abb1074.jpg | ||
| + | | תמונה2 = Trichocereus pachanoi 1.jpg | ||
| + | | חוקי = כן | ||
| + | | מינון סף = | ||
| + | }} | ||
| + | קקטוס הסאן פדרו (''Echinopsis'' ''pachanoi'', syn. ''Trichocereus pachanoi'') הוא קקטוס עמודי הצומח מהר, בית גידולו הטבעי בהרי האנדים של פרו בגובה של 2000-3000 מטר. הוא נמצא גם בארגנטינה, בוליביה, צ'ילה ואקוואדור ותורבת במקומות נוספים בעולם. יש בו שימוש מסורתי כתרופה למיני תחלואות וגם שימוש וטרינרי, והוא נפוץ מאד כצמח נוי בגינות. השימוש בו לריפוי, טקסים וראיית העתיד במחוזות הרי האנדים מתועד כבר יותר משלושת אלפים שנים. לעיתים מתבלבלים עם קקטוס נוסף שהוא קרוב משפחה, (''Echinopsis peruviana'' (Peruvian Torch Cactus. | ||
| − | + | == תאור == | |
| − | |||
| − | |||
הצמח ירוק בהיר עד כהה, לעיתים כחול-ירוק אבקני ובעל ארבע עד תשע (חמש עד שבע ברוב המקרים) צלעות. מקבצים של אחד עד ארבע קוצים קטנים, צבעם בגוון צהוב עד חום בהיר וממוקמים בבליטות במרווחים שווים, בערך שני סנטימטר לאורך כל צלע. הקקטוס מגיע לגובה של כחמישה מטרים ובעל מספר ענפים מסתעפים לרוב מבסיס הצמח. הצמח הגבוה ביותר שתועד הגיע ל12.2 מטרים. הקקטוס פורח בלילה עם פרחים גדולים בקוטר של עשרים סנטימטרים שלעיתים נדירות גם נותנים פרי אדום וטעים. | הצמח ירוק בהיר עד כהה, לעיתים כחול-ירוק אבקני ובעל ארבע עד תשע (חמש עד שבע ברוב המקרים) צלעות. מקבצים של אחד עד ארבע קוצים קטנים, צבעם בגוון צהוב עד חום בהיר וממוקמים בבליטות במרווחים שווים, בערך שני סנטימטר לאורך כל צלע. הקקטוס מגיע לגובה של כחמישה מטרים ובעל מספר ענפים מסתעפים לרוב מבסיס הצמח. הצמח הגבוה ביותר שתועד הגיע ל12.2 מטרים. הקקטוס פורח בלילה עם פרחים גדולים בקוטר של עשרים סנטימטרים שלעיתים נדירות גם נותנים פרי אדום וטעים. | ||
| − | + | == שימושים == | |
| − | + | ||
| − | + | === מאכל === | |
הפרי נאכל והוא מתוק וטעים. | הפרי נאכל והוא מתוק וטעים. | ||
| − | + | === תרופה מסורתית === | |
לקקטוס היסטוריה ארוכה של שימוש בהרי האנדים כתרופה מסורתית. ממצאים ארכיאולוגים גילו עדויות מלפני אלפיים שנים, לתרבות ה"מוצ'ה". בימינו אנו הצמח ידוע והשימוש בו נפוץ בטיפול בבעיות במערכת העצבים, בעיות מפרקים, התמכרויות, בעיות לב ולחץ דם גבוהה. בנוסף יש בו תכונות אנטיביוטיות ייחודיות. | לקקטוס היסטוריה ארוכה של שימוש בהרי האנדים כתרופה מסורתית. ממצאים ארכיאולוגים גילו עדויות מלפני אלפיים שנים, לתרבות ה"מוצ'ה". בימינו אנו הצמח ידוע והשימוש בו נפוץ בטיפול בבעיות במערכת העצבים, בעיות מפרקים, התמכרויות, בעיות לב ולחץ דם גבוהה. בנוסף יש בו תכונות אנטיביוטיות ייחודיות. | ||
| שורה 32: | שורה 38: | ||
* סינוסיטיס: חותכים חתיכה מענף הקקטוס ומנקים מהקוצים, עושים מעין "תחבושת", מחממים אותה קצת ומניחים על המצח. | * סינוסיטיס: חותכים חתיכה מענף הקקטוס ומנקים מהקוצים, עושים מעין "תחבושת", מחממים אותה קצת ומניחים על המצח. | ||
| − | + | === שימוש וטרינרי === | |
| + | |||
* נוגד טפילים: לחיסול מקומי של נגע טפילים, מבשלים את ענפי הקקטוס עם אלום(מלח כימי) ולימון - יעוד לבקר ועיזים. | * נוגד טפילים: לחיסול מקומי של נגע טפילים, מבשלים את ענפי הקקטוס עם אלום(מלח כימי) ולימון - יעוד לבקר ועיזים. | ||
* מחלת פה וטלפיים: ענף הקקטוס נכתש ונסחט לנוזל שניתן לחיה. | * מחלת פה וטלפיים: ענף הקקטוס נכתש ונסחט לנוזל שניתן לחיה. | ||
| − | + | === שימושים נוספים === | |
* מיצוי הענפים כשמפו. | * מיצוי הענפים כשמפו. | ||
* סבון כביסה: חתך מהענף מהול במים ועובר סינון עם או בלי מלח או אלום. משתמשים בו לניקוי צמר שיהיה יותר חזק ואחיד. | * סבון כביסה: חתך מהענף מהול במים ועובר סינון עם או בלי מלח או אלום. משתמשים בו לניקוי צמר שיהיה יותר חזק ואחיד. | ||
* ''Echinopsis pachanoi'' הוא צמח נוי יפה ומאד מקשט, הוא גם עמיד בפני מחלות. | * ''Echinopsis pachanoi'' הוא צמח נוי יפה ומאד מקשט, הוא גם עמיד בפני מחלות. | ||
| − | + | == אלקלואידים == | |
| − | + | ||
סאן פדרו מכיל מספר אלקלואידים, כולל הכימיקל הידוע שבודד מספר פעמים - ''mescaline'' מסקלין (0.21-1.8%), וגם ''3,4-dimethoxyphenethylamine, 4-hydroxy-3-methoxyphenethylamine, 3-hydroxy-4,5-dimethoxyphenethylamine, 4-hydroxy-3,5-dimethoxyphenethylamine, anhalonidine, anhalinine, hordenine, tyramine, ו 3-methoxytyramine.'' | סאן פדרו מכיל מספר אלקלואידים, כולל הכימיקל הידוע שבודד מספר פעמים - ''mescaline'' מסקלין (0.21-1.8%), וגם ''3,4-dimethoxyphenethylamine, 4-hydroxy-3-methoxyphenethylamine, 3-hydroxy-4,5-dimethoxyphenethylamine, 4-hydroxy-3,5-dimethoxyphenethylamine, anhalonidine, anhalinine, hordenine, tyramine, ו 3-methoxytyramine.'' | ||
| שורה 50: | שורה 57: | ||
ישנן מספר דרכים למיצוי המסקלין, פשוטה (בישול הקקטוס במים חמש עד שבע שעות) ומורכבת (מיצוי בעזרת חומצת בסיס), האחרונה מספקת חומר בעל ריכוז גבוה ביותר של מסקלין. | ישנן מספר דרכים למיצוי המסקלין, פשוטה (בישול הקקטוס במים חמש עד שבע שעות) ומורכבת (מיצוי בעזרת חומצת בסיס), האחרונה מספקת חומר בעל ריכוז גבוה ביותר של מסקלין. | ||
| − | + | == תירבות == | |
| − | + | ||
סאן פדרו הוא מאד קל לגידול ברוב האיזורים. בגלל שבית גידולו הטבעי הוא בהרי האנדים הגבוהים עם הרבה גשם הוא יכול לסבול טמפרטורות נמוכות בהרבה מקקטוסים אחרים. סאן פדרו דורש אדמה פוריה עם ניקוז חופשי. הם רגישים לפטריות אם קיבלו יותר מדי מים, אבל לא קרובים אפילו לרגישות של קקטוסים אחרים שהיא רבה יותר, במיוחד במזג אוויר חם. הם עלולים לקבל מכת שמש שתצבע בצהוב באיזורים שקיבלו חשיפת יתר לשמש. באקלים חם רצוי להצל עליהם מפני שמש ישירה באמצע הקיץ. | סאן פדרו הוא מאד קל לגידול ברוב האיזורים. בגלל שבית גידולו הטבעי הוא בהרי האנדים הגבוהים עם הרבה גשם הוא יכול לסבול טמפרטורות נמוכות בהרבה מקקטוסים אחרים. סאן פדרו דורש אדמה פוריה עם ניקוז חופשי. הם רגישים לפטריות אם קיבלו יותר מדי מים, אבל לא קרובים אפילו לרגישות של קקטוסים אחרים שהיא רבה יותר, במיוחד במזג אוויר חם. הם עלולים לקבל מכת שמש שתצבע בצהוב באיזורים שקיבלו חשיפת יתר לשמש. באקלים חם רצוי להצל עליהם מפני שמש ישירה באמצע הקיץ. | ||
בחורף הצמחים יגדלו רזים כשיקבלו מעט אור. זה עלול להוות בעיה אם המקום הרזה איננו חזק מספיק שיתמוך בצמיחה עתידית כי הקקטוס יכול להישבר ברוחות חזקות. מראה של קקטוס עם צמיחה כזו גם אינו יפה לעין. אם ברצונכם להימנע מצמיחה רזה כשטמפרטורות צונחות וקצב הצמיחה נעשה איטי, אפשר לגרום לצמח להיכנס לתרדמת חורף כאשר מפסיקים להשקות ולדשן לכל אורך תקופת החורף. | בחורף הצמחים יגדלו רזים כשיקבלו מעט אור. זה עלול להוות בעיה אם המקום הרזה איננו חזק מספיק שיתמוך בצמיחה עתידית כי הקקטוס יכול להישבר ברוחות חזקות. מראה של קקטוס עם צמיחה כזו גם אינו יפה לעין. אם ברצונכם להימנע מצמיחה רזה כשטמפרטורות צונחות וקצב הצמיחה נעשה איטי, אפשר לגרום לצמח להיכנס לתרדמת חורף כאשר מפסיקים להשקות ולדשן לכל אורך תקופת החורף. | ||
| − | + | === השרשה מחתך === | |
כמו צמחים רבים, ''Echinopsis pachanoi'' אפשר להשריש מחתך. התוצאה היא העתק גנטי של צמח האם. לדוגמא, חותכים את חמישה עשר הסנטימטר העליונים של עמוד הקקטוס עם סכין, לאחר מכן משאירים את החתך ליבוש למשך שבועיים בצל ובמקום יבש. זה נעשה על מנת שפני שטח החתך יתייבשו כנייר ויהפכו למחסום מפני מיקרואורגניזמים כמו פטריות. אפשר לטבול את החתך בהורמון השרשה(הוכח כיעיל) ונשתל מעל פני האדמה או מקסימום שניים וחצי סנטימטר מתחת לאדמה. האדמה צריכה להיות איכותית ונקיה, מומלץ שתכיל חול ופרלייט לניקוז יעיל. רצוי להוסיף דשן אורגני כגון הומוס שבית גידולן הטבעי של הקקטוס עשיר בו. נותנים לחתך להיות במקום בצל או ללא שמש ישירה כדי שהשורשים יכולים להתפתח והקקטוס לא יצמח רזה מדי. לאחר כשישה חודשים, מערכת שורשים נכבדת תיווצר לה והקקטוס יכול לעבור למקומו הקבוע באותה תערובת אדמה. | כמו צמחים רבים, ''Echinopsis pachanoi'' אפשר להשריש מחתך. התוצאה היא העתק גנטי של צמח האם. לדוגמא, חותכים את חמישה עשר הסנטימטר העליונים של עמוד הקקטוס עם סכין, לאחר מכן משאירים את החתך ליבוש למשך שבועיים בצל ובמקום יבש. זה נעשה על מנת שפני שטח החתך יתייבשו כנייר ויהפכו למחסום מפני מיקרואורגניזמים כמו פטריות. אפשר לטבול את החתך בהורמון השרשה(הוכח כיעיל) ונשתל מעל פני האדמה או מקסימום שניים וחצי סנטימטר מתחת לאדמה. האדמה צריכה להיות איכותית ונקיה, מומלץ שתכיל חול ופרלייט לניקוז יעיל. רצוי להוסיף דשן אורגני כגון הומוס שבית גידולן הטבעי של הקקטוס עשיר בו. נותנים לחתך להיות במקום בצל או ללא שמש ישירה כדי שהשורשים יכולים להתפתח והקקטוס לא יצמח רזה מדי. לאחר כשישה חודשים, מערכת שורשים נכבדת תיווצר לה והקקטוס יכול לעבור למקומו הקבוע באותה תערובת אדמה. | ||
| שורה 63: | שורה 70: | ||
משכיבים את עמוד הקקטוס על הצד שיבוא במגע עם האדמה, לבסוף השורשים יקרמו עור ויתחפרו באדמה. לאחר זמן מה, ענפים צעירים יבצבצו וענפי הקקטוס יצמחו לגובה לאורך כל החתך שהושרש. | משכיבים את עמוד הקקטוס על הצד שיבוא במגע עם האדמה, לבסוף השורשים יקרמו עור ויתחפרו באדמה. לאחר זמן מה, ענפים צעירים יבצבצו וענפי הקקטוס יצמחו לגובה לאורך כל החתך שהושרש. | ||
| − | + | === הנבטה === | |
קל מאד להנביט את הזרעים ולגדלם. הדרישות העיקריות הן לחות גבוהה, תערובת גידול בעלת ניקוז חופשי ומספיק (אבל לא יותר מדי) מים, אור והזנה. ישנן מספר שיטות שמשתמשים בהן לרוב והן מספקות את התנאים הדרושים לגידול. הבחירה בשיטה הראויה תלויה בטווח הגידול הרצוי. | קל מאד להנביט את הזרעים ולגדלם. הדרישות העיקריות הן לחות גבוהה, תערובת גידול בעלת ניקוז חופשי ומספיק (אבל לא יותר מדי) מים, אור והזנה. ישנן מספר שיטות שמשתמשים בהן לרוב והן מספקות את התנאים הדרושים לגידול. הבחירה בשיטה הראויה תלויה בטווח הגידול הרצוי. | ||
| שורה 71: | שורה 78: | ||
אם זורעים באקלים קר יש להשתמש במזרן חשמלי ונורת פלורסנט. צריך להפעיל אותם באופן מתוזמן כדי לחכות את תנאי היום והלילה הטבעיים, אבל אפשר גם להשאיר אותם פועלים באופן קבוע אם רוצים צימוח מהיר אבל רק לאחר שכל הזרעים נבטו. שיטה טובה לגידול שתילי קקטוס בתצורה כזו היא להנביט אותם בסוף החורף ושיהיו מוכנים לצאת החוצה באביב כשהטמפרטורות וכמות האור עולים. | אם זורעים באקלים קר יש להשתמש במזרן חשמלי ונורת פלורסנט. צריך להפעיל אותם באופן מתוזמן כדי לחכות את תנאי היום והלילה הטבעיים, אבל אפשר גם להשאיר אותם פועלים באופן קבוע אם רוצים צימוח מהיר אבל רק לאחר שכל הזרעים נבטו. שיטה טובה לגידול שתילי קקטוס בתצורה כזו היא להנביט אותם בסוף החורף ושיהיו מוכנים לצאת החוצה באביב כשהטמפרטורות וכמות האור עולים. | ||
| − | + | == חוקיות == | |
| − | + | ||
ברוב המדינות זה חוקי לגדל את הסאן פדרו, אבל במדינות בהן החזקת מסקלין וחומרים דומים אינה חוקית וכרוכה בעונשים כבדים, גידול והחזקה למטרות צריכה תקבל מעמד לא חוקי והעונשים הכתובים בחוק תקפים. זהו המצב בארה"ב, אוסטרליה, קנדה, שוודיה, גרמניה, ניו זילנד ונורווגיה שם כרגע החוק מתיר גידול סאן פדרו למטרות גננות ונוי, אבל לא לשם צריכה. | ברוב המדינות זה חוקי לגדל את הסאן פדרו, אבל במדינות בהן החזקת מסקלין וחומרים דומים אינה חוקית וכרוכה בעונשים כבדים, גידול והחזקה למטרות צריכה תקבל מעמד לא חוקי והעונשים הכתובים בחוק תקפים. זהו המצב בארה"ב, אוסטרליה, קנדה, שוודיה, גרמניה, ניו זילנד ונורווגיה שם כרגע החוק מתיר גידול סאן פדרו למטרות גננות ונוי, אבל לא לשם צריכה. | ||
| − | + | === ארה"ב === | |
מסקלין אינו חוקי משנת 1970. הוא נאסר בינלאומית במהלך כנס על חומרים פסיכוטרופיים שהתקיים בשנת 1971 ומקוטלג כחומר הזייתי במדרג 1 (Schedule I) בידי ה CSA. מסקלין קיבל מעמד חוקי רק לגבי מספר קבוצות של ילידים (כמו אלה הפעילים בכנסיית הילידים האמריקנים - Native American Church). "מסקלין הוא חומר מבוקר, לפי קוד התקנות של הממשלה הפדרלית בארה"ב, כותרת 21 מספר 1308.11(1987). "עונשים על יצור או מכירה הם עד חמש שנים מאסר וקנס של $15,000, עם עונש של עד שנה וקנס של $5,000 על החזקה. החזקה וגידול של קקטוס הסאן פדרו לנוי הינה חוקית, אבל אם אדם ימצה את המסקלין מהקקטוס אז העונשים תקפים לגביו. | מסקלין אינו חוקי משנת 1970. הוא נאסר בינלאומית במהלך כנס על חומרים פסיכוטרופיים שהתקיים בשנת 1971 ומקוטלג כחומר הזייתי במדרג 1 (Schedule I) בידי ה CSA. מסקלין קיבל מעמד חוקי רק לגבי מספר קבוצות של ילידים (כמו אלה הפעילים בכנסיית הילידים האמריקנים - Native American Church). "מסקלין הוא חומר מבוקר, לפי קוד התקנות של הממשלה הפדרלית בארה"ב, כותרת 21 מספר 1308.11(1987). "עונשים על יצור או מכירה הם עד חמש שנים מאסר וקנס של $15,000, עם עונש של עד שנה וקנס של $5,000 על החזקה. החזקה וגידול של קקטוס הסאן פדרו לנוי הינה חוקית, אבל אם אדם ימצה את המסקלין מהקקטוס אז העונשים תקפים לגביו. | ||
| − | + | === ישראל === | |
מסקלין רשום בפקודת הסמים בחלק א' בסימן ב' כחומר אסור בשימוש והחזקתו ויצורו כרוכים בעונשים כחוק. אין חוק האוסר על גידול סאן פדרו והחזקתו. | מסקלין רשום בפקודת הסמים בחלק א' בסימן ב' כחומר אסור בשימוש והחזקתו ויצורו כרוכים בעונשים כחוק. אין חוק האוסר על גידול סאן פדרו והחזקתו. | ||
| − | == | + | == קקטוס ארבע הרוחות – טריכוצראוס פאחאנוי, סאן פדרו == |
'''(המאמר תורגם מתוך הספר "צמחי האלים", כל הזכויות שמורות לאלברט הופמן ז"ל וריצ'רד אוואנס שולטס ז"ל. אין לשנות את המאמר כי זה יהווה פגיעה בזכויות היוצרים, Pachanoid.)''' | '''(המאמר תורגם מתוך הספר "צמחי האלים", כל הזכויות שמורות לאלברט הופמן ז"ל וריצ'רד אוואנס שולטס ז"ל. אין לשנות את המאמר כי זה יהווה פגיעה בזכויות היוצרים, Pachanoid.)''' | ||
| − | [[ | + | |
| + | [[תמונה:Chavin_de_HuantarViracocha.png|x300px]] | ||
| + | [[תמונה:Bolivia_La_Paz_witches_market_2_(small).jpg|x300px]] | ||
"לסאן פדרו מקום מיוחד ב ''curanderismo'' [רפואה בשפת האנדים]: סאן פדרו נמצא באחדות עם רוחות של חיות, ישויות מיסטיות עוצמתיות, וכוחות מטאפיזיים..." קקטוס הסן פדרו או בשמו המדעי ''Trichocereus pachanoi'', מייצג ללא ספק אחד מצמחי המרפא העתיקים ביותר בדרום אמריקה. התיעוד הארכיאולוגי המוקדם ביותר, תגליף אבן "צ'אבין"(תרבות אנדית עתיקה) במקדש בצפון פרו, משנת 1300 לפנה"ס. אריגי צ'אבין מאותה תקופה מתארים תמונות של הקקטוס עם יגואר וציפורים דמויות יונקי-דבש. כדים פרואנים מהשנים 1000-700 לפנה"ס מתארים את הצמח עם איילים ובאחרים כמה מאות שנים לאחר מכן רואים את הקקטוס עם יגואר וצורות ייחודיות של מעגלים המדמים חזיונות בהשראת הצמח. בחוף הצפוני של פרו נמצאו כדים גדולים עם תאורים של סן פדרו מתרבות ה"נאסקה" המתוארכים לשנים 500-100 לפנה"ס. | "לסאן פדרו מקום מיוחד ב ''curanderismo'' [רפואה בשפת האנדים]: סאן פדרו נמצא באחדות עם רוחות של חיות, ישויות מיסטיות עוצמתיות, וכוחות מטאפיזיים..." קקטוס הסן פדרו או בשמו המדעי ''Trichocereus pachanoi'', מייצג ללא ספק אחד מצמחי המרפא העתיקים ביותר בדרום אמריקה. התיעוד הארכיאולוגי המוקדם ביותר, תגליף אבן "צ'אבין"(תרבות אנדית עתיקה) במקדש בצפון פרו, משנת 1300 לפנה"ס. אריגי צ'אבין מאותה תקופה מתארים תמונות של הקקטוס עם יגואר וציפורים דמויות יונקי-דבש. כדים פרואנים מהשנים 1000-700 לפנה"ס מתארים את הצמח עם איילים ובאחרים כמה מאות שנים לאחר מכן רואים את הקקטוס עם יגואר וצורות ייחודיות של מעגלים המדמים חזיונות בהשראת הצמח. בחוף הצפוני של פרו נמצאו כדים גדולים עם תאורים של סן פדרו מתרבות ה"נאסקה" המתוארכים לשנים 500-100 לפנה"ס. | ||
גרסה מ־15:51, 2 בפברואר 2010
  סאן פדרו | |
| שם לועזי | |
| Trichocereus/Echinopsis Pachanoi | |
| שמות נרדפות | |
| San Pedro cactus | |
| אחר | |
| חוקי בארץ? | כן |
קקטוס הסאן פדרו (Echinopsis pachanoi, syn. Trichocereus pachanoi) הוא קקטוס עמודי הצומח מהר, בית גידולו הטבעי בהרי האנדים של פרו בגובה של 2000-3000 מטר. הוא נמצא גם בארגנטינה, בוליביה, צ'ילה ואקוואדור ותורבת במקומות נוספים בעולם. יש בו שימוש מסורתי כתרופה למיני תחלואות וגם שימוש וטרינרי, והוא נפוץ מאד כצמח נוי בגינות. השימוש בו לריפוי, טקסים וראיית העתיד במחוזות הרי האנדים מתועד כבר יותר משלושת אלפים שנים. לעיתים מתבלבלים עם קקטוס נוסף שהוא קרוב משפחה, (Echinopsis peruviana (Peruvian Torch Cactus.
תוכן עניינים
תאור
הצמח ירוק בהיר עד כהה, לעיתים כחול-ירוק אבקני ובעל ארבע עד תשע (חמש עד שבע ברוב המקרים) צלעות. מקבצים של אחד עד ארבע קוצים קטנים, צבעם בגוון צהוב עד חום בהיר וממוקמים בבליטות במרווחים שווים, בערך שני סנטימטר לאורך כל צלע. הקקטוס מגיע לגובה של כחמישה מטרים ובעל מספר ענפים מסתעפים לרוב מבסיס הצמח. הצמח הגבוה ביותר שתועד הגיע ל12.2 מטרים. הקקטוס פורח בלילה עם פרחים גדולים בקוטר של עשרים סנטימטרים שלעיתים נדירות גם נותנים פרי אדום וטעים.
שימושים
מאכל
הפרי נאכל והוא מתוק וטעים.
תרופה מסורתית
לקקטוס היסטוריה ארוכה של שימוש בהרי האנדים כתרופה מסורתית. ממצאים ארכיאולוגים גילו עדויות מלפני אלפיים שנים, לתרבות ה"מוצ'ה". בימינו אנו הצמח ידוע והשימוש בו נפוץ בטיפול בבעיות במערכת העצבים, בעיות מפרקים, התמכרויות, בעיות לב ולחץ דם גבוהה. בנוסף יש בו תכונות אנטיביוטיות ייחודיות. Echinopsis Pachanoi מכיל hordenine(הורדנין) ו"...ממצאים הראו שהורדנין, N,N-Dimethyl-hydroxyphenylethylamine, מציג בלימה כנגד לפחות שמונה עשרה סוגים של חיידקי סטפילוקוקס העמידים בפני פניצלין.
לשימוש פנימי
- אורגני ומטאפיזי: הקקטוס נאכל על מנת להגיע למצב של ריפוי רוחני. שימוש דומה קיים במקסיקו עם קקטוס הפיוטה, ולטקסי האיואסקה באמזונס.
לשימוש חיצוני
- פצעים וכוויות: מכינים "תחבושת" מענף הקקטוס המכסה את הפצע.
- מחלות עור: פורסים את ענף הקקטוס או כותשים אותו ושמים על האיזור הנגוע.
- קשקשת: מקלפים את הענפים, כותשים אותם או ממצים במים, ושמים על הראש לחמש דקות ולאחר מכן שוטפים. לחילופין חותכים את הקוצים, מקלפים וכותשים, שמים בצנצנת כדי שיתסוס (כמה שיותר תסיסה יותר טוב). עם מה שנוצר שם שוטפים את השיער. אין צורך להשתמש בשמפו.
- פטריות עור: שמים את אבקת הקקטוס על האיזור הנגוע מספר פעמים עד שעובר.
- צלקות: שמים את אבקת הקקטוס על הצלקת.
- סינוסיטיס: חותכים חתיכה מענף הקקטוס ומנקים מהקוצים, עושים מעין "תחבושת", מחממים אותה קצת ומניחים על המצח.
שימוש וטרינרי
- נוגד טפילים: לחיסול מקומי של נגע טפילים, מבשלים את ענפי הקקטוס עם אלום(מלח כימי) ולימון - יעוד לבקר ועיזים.
- מחלת פה וטלפיים: ענף הקקטוס נכתש ונסחט לנוזל שניתן לחיה.
שימושים נוספים
- מיצוי הענפים כשמפו.
- סבון כביסה: חתך מהענף מהול במים ועובר סינון עם או בלי מלח או אלום. משתמשים בו לניקוי צמר שיהיה יותר חזק ואחיד.
- Echinopsis pachanoi הוא צמח נוי יפה ומאד מקשט, הוא גם עמיד בפני מחלות.
אלקלואידים
סאן פדרו מכיל מספר אלקלואידים, כולל הכימיקל הידוע שבודד מספר פעמים - mescaline מסקלין (0.21-1.8%), וגם 3,4-dimethoxyphenethylamine, 4-hydroxy-3-methoxyphenethylamine, 3-hydroxy-4,5-dimethoxyphenethylamine, 4-hydroxy-3,5-dimethoxyphenethylamine, anhalonidine, anhalinine, hordenine, tyramine, ו 3-methoxytyramine.
מסקלין (3,4,5-trimethoxyphenethylamine) הוא סם פסיכדלי ואנתאוגן הנמצא בעוד מספר זנים של Trichocereus/Echinopsis (דהיינו Echinopsis lageniformis, Echinopsis peruviana, ו Echinopsis scopulicola) ובמין קקטוס נוסף Lophophora williamsii (פיוטה). מידע אנקדוטי מציע שהריכוז הגבוה ביותר של חומרים פעילים נמצא בשכבה הירוקה הרקמה הפוטוסינטטית, מתחת לעור הקקטוס. ככל שהקקטוס כהה יותר, ריכוז האלקלואידים גבוהה יותר. אפשור לגרום לכך על ידי יצירת מצבי סטרס בהם הצמח מייצר יותר אלקלואידים כמו הפחתה באור שמש על ידי הכנסת הקקטוס למתחם סגור או בצל. השארת חתיכה מהקקטוס בצל למשך שישה שבועות, הרעבה ממים והזרקת dopamine או תערובת של tyrosine ו levodopa. (לא נעשו מחקרים שמוכיחים כי זה אכן עובד וקיימת אפשרות שמדובר במיתוס, אבל קיימות מספר גרסאות שונות התואמות את המידע.)
ישנן מספר דרכים למיצוי המסקלין, פשוטה (בישול הקקטוס במים חמש עד שבע שעות) ומורכבת (מיצוי בעזרת חומצת בסיס), האחרונה מספקת חומר בעל ריכוז גבוה ביותר של מסקלין.
תירבות
סאן פדרו הוא מאד קל לגידול ברוב האיזורים. בגלל שבית גידולו הטבעי הוא בהרי האנדים הגבוהים עם הרבה גשם הוא יכול לסבול טמפרטורות נמוכות בהרבה מקקטוסים אחרים. סאן פדרו דורש אדמה פוריה עם ניקוז חופשי. הם רגישים לפטריות אם קיבלו יותר מדי מים, אבל לא קרובים אפילו לרגישות של קקטוסים אחרים שהיא רבה יותר, במיוחד במזג אוויר חם. הם עלולים לקבל מכת שמש שתצבע בצהוב באיזורים שקיבלו חשיפת יתר לשמש. באקלים חם רצוי להצל עליהם מפני שמש ישירה באמצע הקיץ.
בחורף הצמחים יגדלו רזים כשיקבלו מעט אור. זה עלול להוות בעיה אם המקום הרזה איננו חזק מספיק שיתמוך בצמיחה עתידית כי הקקטוס יכול להישבר ברוחות חזקות. מראה של קקטוס עם צמיחה כזו גם אינו יפה לעין. אם ברצונכם להימנע מצמיחה רזה כשטמפרטורות צונחות וקצב הצמיחה נעשה איטי, אפשר לגרום לצמח להיכנס לתרדמת חורף כאשר מפסיקים להשקות ולדשן לכל אורך תקופת החורף.
השרשה מחתך
כמו צמחים רבים, Echinopsis pachanoi אפשר להשריש מחתך. התוצאה היא העתק גנטי של צמח האם. לדוגמא, חותכים את חמישה עשר הסנטימטר העליונים של עמוד הקקטוס עם סכין, לאחר מכן משאירים את החתך ליבוש למשך שבועיים בצל ובמקום יבש. זה נעשה על מנת שפני שטח החתך יתייבשו כנייר ויהפכו למחסום מפני מיקרואורגניזמים כמו פטריות. אפשר לטבול את החתך בהורמון השרשה(הוכח כיעיל) ונשתל מעל פני האדמה או מקסימום שניים וחצי סנטימטר מתחת לאדמה. האדמה צריכה להיות איכותית ונקיה, מומלץ שתכיל חול ופרלייט לניקוז יעיל. רצוי להוסיף דשן אורגני כגון הומוס שבית גידולן הטבעי של הקקטוס עשיר בו. נותנים לחתך להיות במקום בצל או ללא שמש ישירה כדי שהשורשים יכולים להתפתח והקקטוס לא יצמח רזה מדי. לאחר כשישה חודשים, מערכת שורשים נכבדת תיווצר לה והקקטוס יכול לעבור למקומו הקבוע באותה תערובת אדמה.
שיטת הגזע משכיבים את עמוד הקקטוס על הצד שיבוא במגע עם האדמה, לבסוף השורשים יקרמו עור ויתחפרו באדמה. לאחר זמן מה, ענפים צעירים יבצבצו וענפי הקקטוס יצמחו לגובה לאורך כל החתך שהושרש.
הנבטה
קל מאד להנביט את הזרעים ולגדלם. הדרישות העיקריות הן לחות גבוהה, תערובת גידול בעלת ניקוז חופשי ומספיק (אבל לא יותר מדי) מים, אור והזנה. ישנן מספר שיטות שמשתמשים בהן לרוב והן מספקות את התנאים הדרושים לגידול. הבחירה בשיטה הראויה תלויה בטווח הגידול הרצוי.
בשביל אדמה, השתמשו בחול חד ומחוספס (חול נהר מסונן). מספר אנשים מצאו ששערות קוקוס וכבול יכולים להיות יעילים בתערובת. האדמה יכולה לעבור סטריליזציה בבישול בתנור בטמפרטורה גבוהה למשך שעה-שעתיים. סטריליזציה תהיה יעילה ביותר כשהחול לח. אם יש בנמצא, אז סיר לחץ גם יכול להיות יעיל בנקודה זו. יש אנשים הרואים בסטריליזציה כמיותרת. זה יכול להיות תלוי בגורמים אחרים. האדמה מחולקת למגשיות (ניתן לחטא אותן עם מלבין אם רוצים) והזרעים נשתלים בה (לאחר שהאדמה התקררה). הזרעים צריכים להיות מונחים רק קצת מתחת לפני השטח (זאת אומרת שניים-שלושה גרגרי חול המפרידים בינם לבין פני השטח). המשטחים עכשיו צריכים להיות במקום לח. זה נעשה בעזרת שקיות פלסטיק, צלחות זכוכית או חממות, תלוי בטווח הגידול. כעשרים וחמישה מעלות צלזיוס זו טמפרטורה אידיאלית כאשר שלושים ושלושה מעלות במהלך היום כמקסימום וחמישה עשר בלילה כטמפרטורה מינימלית. הזרעים בדרך כלל נובטים לאחר שבועיים עד חודש אבל לפעמים גם לאחר מספר חודשים. השתילים הצעירים נשארים בסביבה לחה כמה חודשים. במהלך זמן זה חייבים לבדוק את מצב המים וההזנה הנדרשת, ואם ישנן פטריות. ודאו שהאדמה נשארת לחה אבל לא ספוגה מדי במים. הזנה מתבצעת בעזרת דשן נוזלי בחוזק 1/8 כשהצמיחה מואטת. כנגד פטריות יש להשתמש בנוגד פטריות אורגני על בסיס גופרית או נחושת. יש דיווחים שהשתילים לא מגיבים טוב לטיפולים כאלה אז היזהרו מאד במינון. ישנן עדויות ששום יכול להיות יעיל גם כן כנגד פטריות. אם זורעים באקלים קר יש להשתמש במזרן חשמלי ונורת פלורסנט. צריך להפעיל אותם באופן מתוזמן כדי לחכות את תנאי היום והלילה הטבעיים, אבל אפשר גם להשאיר אותם פועלים באופן קבוע אם רוצים צימוח מהיר אבל רק לאחר שכל הזרעים נבטו. שיטה טובה לגידול שתילי קקטוס בתצורה כזו היא להנביט אותם בסוף החורף ושיהיו מוכנים לצאת החוצה באביב כשהטמפרטורות וכמות האור עולים.
חוקיות
ברוב המדינות זה חוקי לגדל את הסאן פדרו, אבל במדינות בהן החזקת מסקלין וחומרים דומים אינה חוקית וכרוכה בעונשים כבדים, גידול והחזקה למטרות צריכה תקבל מעמד לא חוקי והעונשים הכתובים בחוק תקפים. זהו המצב בארה"ב, אוסטרליה, קנדה, שוודיה, גרמניה, ניו זילנד ונורווגיה שם כרגע החוק מתיר גידול סאן פדרו למטרות גננות ונוי, אבל לא לשם צריכה.
ארה"ב
מסקלין אינו חוקי משנת 1970. הוא נאסר בינלאומית במהלך כנס על חומרים פסיכוטרופיים שהתקיים בשנת 1971 ומקוטלג כחומר הזייתי במדרג 1 (Schedule I) בידי ה CSA. מסקלין קיבל מעמד חוקי רק לגבי מספר קבוצות של ילידים (כמו אלה הפעילים בכנסיית הילידים האמריקנים - Native American Church). "מסקלין הוא חומר מבוקר, לפי קוד התקנות של הממשלה הפדרלית בארה"ב, כותרת 21 מספר 1308.11(1987). "עונשים על יצור או מכירה הם עד חמש שנים מאסר וקנס של $15,000, עם עונש של עד שנה וקנס של $5,000 על החזקה. החזקה וגידול של קקטוס הסאן פדרו לנוי הינה חוקית, אבל אם אדם ימצה את המסקלין מהקקטוס אז העונשים תקפים לגביו.
ישראל
מסקלין רשום בפקודת הסמים בחלק א' בסימן ב' כחומר אסור בשימוש והחזקתו ויצורו כרוכים בעונשים כחוק. אין חוק האוסר על גידול סאן פדרו והחזקתו.
קקטוס ארבע הרוחות – טריכוצראוס פאחאנוי, סאן פדרו
(המאמר תורגם מתוך הספר "צמחי האלים", כל הזכויות שמורות לאלברט הופמן ז"ל וריצ'רד אוואנס שולטס ז"ל. אין לשנות את המאמר כי זה יהווה פגיעה בזכויות היוצרים, Pachanoid.)
.jpg)
"לסאן פדרו מקום מיוחד ב curanderismo [רפואה בשפת האנדים]: סאן פדרו נמצא באחדות עם רוחות של חיות, ישויות מיסטיות עוצמתיות, וכוחות מטאפיזיים..." קקטוס הסן פדרו או בשמו המדעי Trichocereus pachanoi, מייצג ללא ספק אחד מצמחי המרפא העתיקים ביותר בדרום אמריקה. התיעוד הארכיאולוגי המוקדם ביותר, תגליף אבן "צ'אבין"(תרבות אנדית עתיקה) במקדש בצפון פרו, משנת 1300 לפנה"ס. אריגי צ'אבין מאותה תקופה מתארים תמונות של הקקטוס עם יגואר וציפורים דמויות יונקי-דבש. כדים פרואנים מהשנים 1000-700 לפנה"ס מתארים את הצמח עם איילים ובאחרים כמה מאות שנים לאחר מכן רואים את הקקטוס עם יגואר וצורות ייחודיות של מעגלים המדמים חזיונות בהשראת הצמח. בחוף הצפוני של פרו נמצאו כדים גדולים עם תאורים של סן פדרו מתרבות ה"נאסקה" המתוארכים לשנים 500-100 לפנה"ס.
בקקטוס היה שימוש נרחב בפרו כשהספרדים הגיעו. מעדויותיהם של הנוצרים הראשונים שהגיעו ליבשת: "השמאנים שותים משקה לו הם קוראים לו אצ'ומה, משקה שהם מכינים מהמיץ של קקטוס עבה וחלק... בגלל שהוא מאד חזק, אחרי שהם שותים אותו הם מאבדים את שיפוטם ותחושתם, הם רואים חזיונות שהשטן משדר להם..."
כמו עם הפיוטה במקסיקו, הכנסיה הקתולית הסיתה גם נגד קקטוס הסן פדרו: "זה הוא הצמח שאיתו השטן מרמה את האינדיאנים... הם משתמשים בו בעבודת האלילים שלהם, כדי לשמוע את השקרים והאמונות התפלות שלהם... אלה ששותים מאבדים את ההכרה ונראים כאילו מתים; ואפילו נראה שכמה מהם מתו בגלל שהמוח נתקף בקור גדול. מעוותים בידי המשקה, האינדיאנים חולמים על אינספור שטויות חסרות היגיון ומאמינים להם כאילו היו אמת..."
השימוש המודרני בסן פדרו בקרב עמי החוף של פרו ובאנדים של פרו ובוליביה, ננגע בהשפעת הנצרות- השפעה ניכרת היא השם הניתן לצמח, מקורו כנראה באמונה הנוצרית כי פטרוס הקדוש(סאן פדרו) מחזיק במפתחות לגן עדן. אך התשקיף הכולל על השימוש בטקס מונחה-ירח מעיד כי ישנו עירוב של יסודות אליליים ונוצריים.
בימינו משתמשים צאציאהם של האינדיאנים בקקטוס לריפוי מחלות, אלכוהוליזם, מחלות נפש, ניבוי העתיד, התרת כישוף אהבה, ביטול כל מיני כישופים והבטחת הצלחה וקידום אישי. הקקטוס הוא רק צמח אחד אבל מרכזי מתוך מגוון של צמחים "קסומים" הידועים בשימוש בידי השמאנים האוספים אותם בבית גידולם הטבעי, בהרי האנדים הגבוהים ליד אגמים המקודשים לתרבותם.
ללגונות ההן, השמאנים מגיעים פעם בשנה כדי להיטהר ולבקר ישויות מיוחדות, מומחים בכישוף ו"בעלים" של צמחים אלוהיים שיש להם יכולת להעיר עם סאן פדרו כוחות מטאפיזיים ורוחניים. אפילו החולים מאמצים עצמם בשארית כוחותיהם ועולים לרגל למקומות קדושים ומבודדים אלו. מאמינים כי העולים לרגל עוברים שינוי צורה בלגונות וכי הצמחים, ביחוד סאן פדרו ממקומות אלו מכילים תכונות יוצאות מן הכלל לריפוי מחלות וכישוף.
השמאנים מזהים ארבעה "סוגים" של הקקטוס, נבדלים בידי מספר צלעותיהם: אלה בעלי ארבע צלעות נדירים ונחשבים להכי עוצמתיים ובעלי כוחות על טבעיים מיוחדים, הוא מסמל את "ארבע הרוחות" ו"ארבע הדרכים".
"קקטוסים עם ארבע צלעות... נחשבים נדירים וברי מזל גדול... לבעלי יכולות מיוחדות כי הם מקבילים ל'ארבע הרוחות' ו'ארבע הדרכים'. כוחות על טבעיים מתאחדים עם הנקודות הרשאיות..." -דגלאס שרון.
הקקטוס מוכר באזור החופי הצפוני של פרו בשם סאן פדרו, באזור ההררי האנדי הוא נקרא וואצ'ומה ובבוליביה אצ'ומה; המושג הבוליביאני chumarse ("להשתכר") מקורו מאותה מילה. אגוואקולה וגיגאנטון הם כינוייו באקוואדור.
חתיכות הקקטוס הנמכרות בתדירות בשווקים המקומיים נפרסות פרוסות פרוסות כמו לחם ומבושלות עד שבע שעות במים רותחים. לאחר שתיית הסאן פדרו, לעיתים קרובות בעזרת עשבי מרפא נוספים, ישויות מתחילות לדבר אל השמאן ומפעילות את "כוחו הפנימי". סאן פדרו יכול להיצרך לבד אבל לעיתים קרובות צמחים נוספים המבושלים בנפרד מתווספים למשקה הנקרא קימורה. בין הצמחים שמוסיפים נמצא הקקטוס האנדי Neoramondia macrostibas, זן של amaranthaceous Iresine, ה euphorbiaceous Pedilanthus tithymaloides, ו Isotoma longiflora מ Campanulaceae. כל הצמחים האלה חוץ מ Iresine, מכילים חומרים פעילים. ל Iresine יש שם בריפוי "שיגעון". Brugmansia aurea ו B. sanguinea, שני צמחים הזייתיים בפני עצמם מוספים לעיתים תדירות למשקה.
רק בשנים האחרונות הסאן פדרו זוהה. במחקרים כימיים ופסיכיאטריים מוקדמים בפרו, הקקטוס זוהה בטעות כ Opuntia cylindria. רק לאחרונה מחקרים הראו את הערך הגדול של הצמחים הנוספים למשקה, מחקרים שדורשים עוד עבודה. לעיתים השמאן מוסיף מרכיבים נוספים; עצמות מתים כתושות ואפר קבורה הם מרכיב שכיח להבטחת יעילות המשקה. תאורו של משתתף בטקס: "סאן פדרו הוא הזרז המפעיל את כל הכוחות הפועלים בטקס הריפוי, בעיקר אחראי הוא לחזיונות ולכוחות הנבואיים של השמאן היכול להשתלט על אישיותו של אדם אחר. אבל קסמו של הסאן פדרו הוא הרבה מעבר לריפוי ונבואה, כי מאמינים שהוא שומר על בתים כמו כלב שמירה, שריקתו היא מחרידה וצורמת ומבריחה פולשים באימה".
השפעותיו העיקריות של Trichocereus pachanoi מתוארות על ידי שמאן: "...התרופה בהתחלה גורמת ל... נמנום או מצב חלומי והרגשה של עייפות... סחרחורת קלה... ואז 'חזיון' אדיר, התבהרות של כל החושים... זה גורם לאובדן תחושה קל בגוף ולאחר מכן לשלווה. ואז מגיע ניתוק, מעין כוח חזותי... מופעל על ידי כל החושים... כולל החוש השישי, החוש הטלפתי המעביר את האדם מעל הזמן והחומר... כמו סוג של ניתוק המחשבה ומעברה למימד מרוחק".
במהלך הטקס המשתתפים "משוחררים מהחומרי" ולוקחים חלק במעוף בעולם קוסמי. אלה היו כנראה השמאנים אלו שהשתמשו בקקטוס הסאן פדרו בתאורו של פקיד ספרדי בקוזקו, פרו במאה החמש עשרה: "בין האינדיאנים, היה סוג נוסף של קוסמים, שקיבלו מעמד של מכשפים בידי האינקה. הם הופכים עצמם לכל צורה שהיא ועוברים מרחקים גדולים באוויר בזמן קצר; והם רואים מה שקורה, הם מדברים עם השטן שעונה להם באבנים מיוחדות או בדברים אחרים שהם מכבדים..." מעוף מכושף זה עדיין מאפיין בולט גם בטקס סאן פדרו מודרני: "סאן פדרו הוא עזר לאדם היוצר רוח נעימה יותר הניתנת לשליטה בעזרתו... אדם משוגר מעל הזמן, חומר ומרחק במהירות, יעילות ובטיחות..."
השמאן לעיתים צורך את הקקטוס לבדו או נותן אותו רק למטופל, או ששניהם צורכים אותו. מטרת טקס הריפוי השמאני היא לגרום למטופל "לפרוח" במהלך הטקס שמתנהל בלילה, לגרום לתודעתו הפנימית "להיפתח כמו פרח", כמו פרח ה Trichocereus שפורח בלילה. מטופלים לפעמים נינוחים ורגועים, לפעמים פוצחים בריקוד או אפילו זורקים עצמם ומתפתלים על האדמה. כמו עם צמחים הזייתיים רבים, זהו צמח הניתן בידי האלים לאדם על מנת לעזור לו לחוות התעלות של החושים- ניתוק הנשמה מהגוף- "באופן מאד פשוט ועדין, במיידיות". ההתעלות הזו היא מתכונת למעוף הקסום הגורם לאדם לתחושת מדיטציה ואיזון בין הקיום החומרי לבין הכוחות המטאפיזיים- המופעלת באמצעות מגע ישיר עם צמח האלים.
