הבדלים בין גרסאות בדף "פיוטה - Lophophora williamsii"

מתוך IsraHerb
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
(←‏חוקיות)
 
(11 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
'''''לופופורה ווילאמסי''''' זה קקטוס קטן ועגול. הוא מקומי לדרום מערב טקסס ומרכז מקסיקו, בעיקר במדבר צ'יוואווה ובמחוזות טאמאוליפאס וסאן לואיס פוטוסי בשטחי בתה, במיוחד היכן שיש אבן גיר.
+
{{תא צמח
 +
| שם      = פיוטה
 +
| לועזי    = Lophophora williamsii
 +
| נרדפות  = Peyote cactus
 +
| תמונה    = Peyote_Cactus.jpg
 +
| חוקי    = כן
 +
| מינון סף =
 +
}}
 +
[[תמונה:Lophophora-williamsii-el-oso-coahuila-tm.jpg|left|thumb|250px|פיוטה גדל בטבע]]
 +
'''''לופופורה ווילאמסי''''' זה קקטוס קטן ועגול. הוא מקומי לדרום מערב טקסס ומרכז מקסיקו, צומח בעיקר במדבר צ'יוואווה ובמחוזות טאמאוליפאס וסאן לואיס פוטוסי בשטחי בתה, במיוחד היכן שיש אבן גיר.
  
 
הוא ידוע כמכיל אלקלואידים הפועלים על מערכת העצבים המרכזית, במיוחד [[מסקלין]]. בכל העולם יש המשתמשים בו כאנתאוגן, ערך מוסף להתעלות רוחנית, מדיטציה, פסיכונאוטיקה(חקר תודעה) וטיפול פסיכדלי. לפיוטה יש היסטוריה ארוכה של שימוש טקסי ורפואי בקרב ילידי אמריקה. הוא פורח ממרץ עד מאי, לעיתים גם עד ספטמבר. הפרח ורוד עם יכולת האבקה עצמית.
 
הוא ידוע כמכיל אלקלואידים הפועלים על מערכת העצבים המרכזית, במיוחד [[מסקלין]]. בכל העולם יש המשתמשים בו כאנתאוגן, ערך מוסף להתעלות רוחנית, מדיטציה, פסיכונאוטיקה(חקר תודעה) וטיפול פסיכדלי. לפיוטה יש היסטוריה ארוכה של שימוש טקסי ורפואי בקרב ילידי אמריקה. הוא פורח ממרץ עד מאי, לעיתים גם עד ספטמבר. הפרח ורוד עם יכולת האבקה עצמית.
−
 
 
== תיאור ==
 
== תיאור ==
 +
[[תמונה:Flowering_peyote_cactus.jpg|left|thumb|250px|פיוטה מתורבת בפריחה]]
 
הקקטוס פורח באופן אקראי ומפיק פרי ורוד קטן ואכיל. הזרעים קטנים ושחורים, זקוקים לתנאי חום ולחות על מנת לנבוט. פיוטה מכיל מגוון רחב של אלקלואידים מקבוצת פנתילאמין, שהעיקרי בהם הוא [[מסקלין]]. תכולת המסקלין של ''לופופורה וויליאמסי'' היא בערך 0.4% טרי(לא מיובש) ו3-6% מיובש. הפיוטה גדל מאד לאט. צמחים מתורבתים גדלים מהר במידה ניכרת, לפעמים לוקחות להם פחות משלוש שנים לגדול משתיל לקקטוס בוגר שפורח. צמיחה מהירה יותר משיגים על ידי הרכבת פיוטה על כנה [[סאן פדרו]] מושרש.
 
הקקטוס פורח באופן אקראי ומפיק פרי ורוד קטן ואכיל. הזרעים קטנים ושחורים, זקוקים לתנאי חום ולחות על מנת לנבוט. פיוטה מכיל מגוון רחב של אלקלואידים מקבוצת פנתילאמין, שהעיקרי בהם הוא [[מסקלין]]. תכולת המסקלין של ''לופופורה וויליאמסי'' היא בערך 0.4% טרי(לא מיובש) ו3-6% מיובש. הפיוטה גדל מאד לאט. צמחים מתורבתים גדלים מהר במידה ניכרת, לפעמים לוקחות להם פחות משלוש שנים לגדול משתיל לקקטוס בוגר שפורח. צמיחה מהירה יותר משיגים על ידי הרכבת פיוטה על כנה [[סאן פדרו]] מושרש.
  
 
חלקו העליון של הקקטוס הצומח מעל הקרקע הניקרא גם הכתר, מורכב מכפתורים דמויי דיסק. הם נחתכים ממעל השורשים ולפעמים מיובשים. כשמתבצע ליקוט כהלכה קצהו העליון של השורש יתייבל והשורש לא ירקב. כשמלקטים בצורה לא נכונה וחותכים את השורש, כל הצמח ימות. בימים אלה פיוטה צומח טבעית בדרום טקסס, אבל ליקוט יתר גרם למדינה להציב את הצמח ברשימת הצמחים שבסכנת הכחדה. הכפתורים לרוב נלעסים או מורתחים במים להפקת חליטה פסיכואקטיבית. פיוטה מר בצורה קיצונית ורוב המשתמשים חווים בחילה לפני שההשפעה הפסיכואקטיבית מתחילה.
 
חלקו העליון של הקקטוס הצומח מעל הקרקע הניקרא גם הכתר, מורכב מכפתורים דמויי דיסק. הם נחתכים ממעל השורשים ולפעמים מיובשים. כשמתבצע ליקוט כהלכה קצהו העליון של השורש יתייבל והשורש לא ירקב. כשמלקטים בצורה לא נכונה וחותכים את השורש, כל הצמח ימות. בימים אלה פיוטה צומח טבעית בדרום טקסס, אבל ליקוט יתר גרם למדינה להציב את הצמח ברשימת הצמחים שבסכנת הכחדה. הכפתורים לרוב נלעסים או מורתחים במים להפקת חליטה פסיכואקטיבית. פיוטה מר בצורה קיצונית ורוב המשתמשים חווים בחילה לפני שההשפעה הפסיכואקטיבית מתחילה.
 +
 
== בית הגידול ותפוצתו ==
 
== בית הגידול ותפוצתו ==
 
בית הגידול הבעי של ''ל.וויליאמסי'' בחלקה הדרומי של צפון אמריקה, נפוץ בעיקר במקסיקו. בארה"ב הוא צומח בדרום טקסס. במקסיקו הוא צומח במחוזות צ'יוואווה, קואהאוילה, נואבו לאון, וטאמאוליפאס צפונית לסאן לואיס פוטוסי וזאקאטקאס. הוא נמצא בעיקר ברום של 100 עד 1500 מטרים ולעיתים נדירות גם עד 1900 מטרים במדבר צ'יוואווה, אבל הוא גם נוכח באקלים המתון יותר של מחוז טאמאוליפאס. בית גידולו בעיקר בבתה המדברית, במיוחד בתה קוצנית בטאמאוליפאס. הוא מצוי יותר ליד גבעות אבן גיר.
 
בית הגידול הבעי של ''ל.וויליאמסי'' בחלקה הדרומי של צפון אמריקה, נפוץ בעיקר במקסיקו. בארה"ב הוא צומח בדרום טקסס. במקסיקו הוא צומח במחוזות צ'יוואווה, קואהאוילה, נואבו לאון, וטאמאוליפאס צפונית לסאן לואיס פוטוסי וזאקאטקאס. הוא נמצא בעיקר ברום של 100 עד 1500 מטרים ולעיתים נדירות גם עד 1900 מטרים במדבר צ'יוואווה, אבל הוא גם נוכח באקלים המתון יותר של מחוז טאמאוליפאס. בית גידולו בעיקר בבתה המדברית, במיוחד בתה קוצנית בטאמאוליפאס. הוא מצוי יותר ליד גבעות אבן גיר.
 
== שימושים ==
 
== שימושים ==
 +
[[תמונה:Peyote_buttons_seized_by_Arcata_CA_Police.jpg |left|thumb|250px|''לופופורה וויליאמסי'' מיובשים, ("כפתורי פיוטה")]]
 
מנה יעילה של מסקלין מכילה 200-500 מ"ג, השווה בערך ל5 ג' פיוטה יבש. ההשפעה נמשכת כ10 עד 12 שעות. בשילוב של סט וסטינג מתאימים פיוטה מדווח כמעורר מצבי התבוננות פנימית עמוקה ותובנות על נוכחות רוחנית ועל-טבעית. לפעמים תחושות אלה מלוות ברשמים חזותיים ושמיעתיים עשירים(סינסתזיה).
 
מנה יעילה של מסקלין מכילה 200-500 מ"ג, השווה בערך ל5 ג' פיוטה יבש. ההשפעה נמשכת כ10 עד 12 שעות. בשילוב של סט וסטינג מתאימים פיוטה מדווח כמעורר מצבי התבוננות פנימית עמוקה ותובנות על נוכחות רוחנית ועל-טבעית. לפעמים תחושות אלה מלוות ברשמים חזותיים ושמיעתיים עשירים(סינסתזיה).
  
שורה 18: שורה 29:
 
ניתן להשתמש גם בבשר הקקטוס לשימוש חיצוני לעידוד הפקת חלב.
 
ניתן להשתמש גם בבשר הקקטוס לשימוש חיצוני לעידוד הפקת חלב.
 
== שימוש לאורך טווח ==
 
== שימוש לאורך טווח ==
 +
[[תמונה:Mescaline_chemical_structure.png|left|thumb|250px|המבנה הכימי של [[מסקלין]] החומר הפעיל העיקרי שבפיוטה]]
 
מאמר מ2005 שפורסם במחקר שערך דר. ג'ון הלפרן בפסיכאטריה ביולוגית על שימושים בפיוטה. הוא מצא כי משתמשי פיוטה השיגו תוצאות טובות יותר באופן משמעותי מלא משתמשים ב"הרגשה חיובית כללית" ו"בריאות פסיכולוגית" באמצעות מדד ראנד לבריאות הנפש(RMHT), כלי מקובל באמצעותו מאבחנים בעיות פסיכולוגיות וקובעים בריאות נפש כללית. מנגד, משתמשים באלכוהול השיגו תוצאות נמוכות משמעותית מאשר קבוצת המחקר(לא משתמשים) בכל המדדים של RMHT.
 
מאמר מ2005 שפורסם במחקר שערך דר. ג'ון הלפרן בפסיכאטריה ביולוגית על שימושים בפיוטה. הוא מצא כי משתמשי פיוטה השיגו תוצאות טובות יותר באופן משמעותי מלא משתמשים ב"הרגשה חיובית כללית" ו"בריאות פסיכולוגית" באמצעות מדד ראנד לבריאות הנפש(RMHT), כלי מקובל באמצעותו מאבחנים בעיות פסיכולוגיות וקובעים בריאות נפש כללית. מנגד, משתמשים באלכוהול השיגו תוצאות נמוכות משמעותית מאשר קבוצת המחקר(לא משתמשים) בכל המדדים של RMHT.
 
== היסטוריה ==
 
== היסטוריה ==
שורה 32: שורה 44:
 
שנות השבעים ראו לאור את כתביו של קרלוס קסטנדה שהחייה את העניין בשימוש בפיוטה כסם פסיכואקטיבי. בכתבים אלו שכיום לרוב מעריכים כי כולם או בבסיסם בדיוניים, דון חואן מאתוס, כאמור מורהו של קסטנדה בדרכי השימוש בפיוטה שלכאורה נקרא "מסקליטו" שהוא ישות שחשים בה אלה הצורכים פיוטה על מנת להגיע לתובנה איך לחיות את חייהם טוב. דבר זה יכול להיות אפשרי רק במידה ומסקליטו "קיבל" את המשתמש. בעבודות מאוחרות יותר קסטנדה הצהיר כי השימוש בחומרים פסיכוטרופיים לא היה הכרחי להשגת מודעות גבוהה, למרות זאת
 
שנות השבעים ראו לאור את כתביו של קרלוס קסטנדה שהחייה את העניין בשימוש בפיוטה כסם פסיכואקטיבי. בכתבים אלו שכיום לרוב מעריכים כי כולם או בבסיסם בדיוניים, דון חואן מאתוס, כאמור מורהו של קסטנדה בדרכי השימוש בפיוטה שלכאורה נקרא "מסקליטו" שהוא ישות שחשים בה אלה הצורכים פיוטה על מנת להגיע לתובנה איך לחיות את חייהם טוב. דבר זה יכול להיות אפשרי רק במידה ומסקליטו "קיבל" את המשתמש. בעבודות מאוחרות יותר קסטנדה הצהיר כי השימוש בחומרים פסיכוטרופיים לא היה הכרחי להשגת מודעות גבוהה, למרות זאת
 
הוא דיווח כי מורו יעץ שהשימוש יעיל בשחרור השכל לאנשים.
 
הוא דיווח כי מורו יעץ שהשימוש יעיל בשחרור השכל לאנשים.
−
 
−
 
 
== חוקיות ==
 
== חוקיות ==
 
'''ארה"ב'''
 
'''ארה"ב'''
שורה 46: שורה 56:
  
 
'''בינלאומית'''
 
'''בינלאומית'''
 +
[[תמונה:Baby_Peyote.jpg|left|thumb|250px|שתיל קקטוס פיוטה שגדל בערך שנה]]
  
 
מסמך מספר 32 מתוך האמנה לחומרים פסיכוטרופיים מאפשר לשלטונות לפטור שימוש מסורתי מסוים בפיוטה מאיסור:
 
מסמך מספר 32 מתוך האמנה לחומרים פסיכוטרופיים מאפשר לשלטונות לפטור שימוש מסורתי מסוים בפיוטה מאיסור:
שורה 52: שורה 63:
  
 
אבל, פטור זה יכול להתקבל רק אם קקטוס הפיוטה היה מצורף במפורש למדרגים של האמנה הפסיכוטרופית. כיום האמנה מתייחסת רק לכימיקלים. פיוטה וצמחים פסיכדליים אחרים לא רשומים ולא מוסדרים על פי האמנה. ראו http://en.wikipedia.org/wiki/Convention_on_Psychotropic_Substances#Psychedelic_plants_and_fungi.
 
אבל, פטור זה יכול להתקבל רק אם קקטוס הפיוטה היה מצורף במפורש למדרגים של האמנה הפסיכוטרופית. כיום האמנה מתייחסת רק לכימיקלים. פיוטה וצמחים פסיכדליים אחרים לא רשומים ולא מוסדרים על פי האמנה. ראו http://en.wikipedia.org/wiki/Convention_on_Psychotropic_Substances#Psychedelic_plants_and_fungi.
−
 
−
 
 
== בתרבות ==
 
== בתרבות ==
  
 
הרבה סופרים, בעיקר אלו מדור הביט, כתבו על התנסיותיהם או שהושפעו מהפיוטה בכתיבתם. שירתו "יללה" של אלן גינצברג הושראה בחלקה מהשימוש שעשה בפיוטה ב17 לאוקטובר, 1954 בדירתו ברחוב פיין 755 שבסאן פרנסיסקו, היה לו חיזיון של בנייני מלון סר פרנסיס דרייק ואמנויות הרפואה נהפכים לאל הפניקי מולוך. מייקל מקלור כתב את "שירת הפיוטה" הגדולה אחר התנסויות בפיוטה וסמים פסיכדליים נוספים.
 
הרבה סופרים, בעיקר אלו מדור הביט, כתבו על התנסיותיהם או שהושפעו מהפיוטה בכתיבתם. שירתו "יללה" של אלן גינצברג הושראה בחלקה מהשימוש שעשה בפיוטה ב17 לאוקטובר, 1954 בדירתו ברחוב פיין 755 שבסאן פרנסיסקו, היה לו חיזיון של בנייני מלון סר פרנסיס דרייק ואמנויות הרפואה נהפכים לאל הפניקי מולוך. מייקל מקלור כתב את "שירת הפיוטה" הגדולה אחר התנסויות בפיוטה וסמים פסיכדליים נוספים.
  
−
הסופר אלדוס הקסלי הוציא לאור את "שערי התפיסה" ב1953 שמתאר את נסיונותיו עם מסקלין. (כותרתו של הרומן של הקסלי היא רמיזה לסר וויליאם בלייק. ידוע כי בלייק חווה חזיונות קוליים וראייתיים הקשורים למצבי הירדמות ויקיצה, המשותפים לשימוש במסקלין, ו
+
הסופר אלדוס הקסלי הוציא לאור את "שערי התפיסה" ב1953 שמתאר את נסיונותיו עם [[מסקלין]]. (כותרתו של הרומן של הקסלי היא רמיזה לסר וויליאם בלייק. ידוע כי בלייק חווה חזיונות קוליים וראייתיים הקשורים למצבי הירדמות ויקיצה, המשותפים לשימוש במסקלין, והחזיונות אותם חווה הועתקו אחר כך לציוריו. ישנו דמיון כימי מסוים בין הקבוצה הקרבוקסילית בכמה חומרים מרגיעים להם שייך גם ה[[THC]] וכמה חומרים הזייתיים הפועלים על מערכת העצבים המרכזית כמו [[מסקלין]], שנקשרים לקולטנים נפשיים-תגובתיים במערכת הלימבית.) ידוע כי ג'ים מוריסון, סולן להקת הדלתות התנסה בפיוטה וקיבל השראה לשם הלהקה מהרומן של הקסלי. בסרט "הדלתות", ג'ים מוריסון והלהקה הולכים ל"עמק המוות" כדי לעבור חוויה רוחנית עם פיוטה.
−
 
 
−
Many authors, especially those of the Beat Generation, wrote about their experiences with peyote, or were otherwise influenced by the plant. Allen Ginsberg's poem Howl was partly inspired by his use of Peyote on October 17, 1954 in his apartment at 755 Pine Street in San Francisco, when he had a vision of the Sir Francis Drake Hotel and the Medical Arts buildings being transformed into the ancient Phoenician god Moloch.[21]. Michael McClure wrote his great "Peyote Poem" after experimenting with peyote and other psychedelic drugs.[22]
 
−
 
 
−
Author Aldous Huxley published The Doors of Perception in 1953, which describes his experience with mescaline. (The title of Huxley's novel is an allusion to Sir William Blake. Blake was well known to have both hypnopompic and hypnagogic hallucinations, both of which are associated with the use of mescaline, and the images he experienced were then transcribed for us in his artwork. There is some chemical similarity between the carboxyl group in certain opiates of both tetrahydrocannabinal (THC) and other comparable psychedelic hallucinogens with neuro-transmitter qualities such as mescaline, which binds to our psycho-reactive receptors in our lymbic system.) Jim Morrison, lead singer of the band The Doors was known to experiment with peyote, and got the band's name from Huxley's novel. In the movie The Doors, Jim Morrison and the band go to Death Valley and have a spiritual experience with peyote.
 
−
 
 
−
Ken Kesey, while working as a night watchman at a psychiatric ward, was inspired to write his novel One Flew Over the Cuckoo's Nest. "'Peyote...inspired my chief narrator, because it was after choking down eight of the little cactus plants that I wrote the first three pages.' (As quoted in John Clark Pratt's Introduction to One Flew Over the Cuckoo's Nest, The Viking Critical Library, ed. John Clark Pratt, expanded edition, 1996)."[23] Another example is from William S. Burroughs' semi-autobiographical novel Queer. The protagonist and his unrequited lover are setting out to search the Amazon jungle for yage, another psychedelic drug, prompting the protagonist to recount his idiosyncratic struggles with the peyote experience.[24] Nevertheless, his first account of a peyote experience can be found in his seminal work Junky, as by the end of the novel the protagonist-narrator describes a detailed episode of undergoing the effect of the plant in sundry locations in Mexico City. Also, an image of the plant, and by extension its possible usage, can be seen in the gonzo fist symbol attributed to Hunter S. Thompson. Hunter S. Thompson also recounts experiences with mescaline, most notably in Fear and Loathing in Las Vegas.
 
−
 
 
−
The image of the peyote plant has made its way into other media as well. The Eagles song "Bitter Creek" contains the line, "Oh peyote/She tried to show me/You know there ain't no cause to weep/at Bitter Creek." In the movie Zoolander, hippie model Hansel talks about his psychedelic experience with peyote, falling off Mount Vesuvius, and later realizing he had never even been to such a place. In the movie Young Guns the band of outlaws led by Billy the Kid while hiding from a pursuing posse consumed a peyote drink prepared by their Mexican companion. They then proceeded through a hostile Indian village under the influence. The Indians all looked at them a bit bemused and Billy asks "Hey, Chavez, how come they ain't killing us?" to which Dirty Steve answers, "Because we're in the spirit world..., They can't see us." Peyote was also ingested by Beavis in the film Beavis and Butthead Do America in which Beavis had a "trip" with music by White Zombie. Referenced in episode 6 season 10 on The Simpsons titled "D'oh in the Wind." After Homer stumbles upon and juices the hippies "personal vegetables" the public is hallucinating. When Police Chief Wiggum performs a raid he sticks his finger in one of the bottles of "vegetable juice" and says "My God, it's nothing but carrots and peyote."
 
−
[edit] See also
 
−
 
 
−
    * Entheogen
 
−
    * Lophophora - The genus to which peyote belongs.
 
−
    * Mescaline
 
−
    * The Doors of Perception, by Aldous Huxley
 
−
 
 
−
[edit] References
 
−
 
 
−
  1. ^ "Lohophora williamsii". NatureServe Explorer. NatureServe. http://www.natureserve.org/explorer/servlet/NatureServe?searchName=Lophophora+williamsii+. Retrieved 2007-06-17.
 
−
  2. ^ a b Salak, Kira. ""National Geographic article about Peyote"". National Geographic Adventure. http://www.kirasalak.com/Peyote.html.
 
−
  3. ^ a b . Erowid.org
 
−
  4. ^ "Year by year progress report documenting the increased growth rates of grafted peyote". The Lophophora Blog. http://lophophora.blogspot.com/search/label/Exploding%20Lophophora%20Inevitable. Retrieved 30 December 2008.
 
−
  5. ^ "Proper peyote harvesting technique". The Lophophora Blog. http://lophophora.blogspot.com/2006/12/proper-peyote-harvesting-technique.html. Retrieved 30 December 2008.
 
−
  6. ^ http://www.bioone.org/doi/pdf/10.2985/0007-9367-80.6.310.
 
−
  7. ^ Zimmerman, Allan D.; Parfitt, Bruce D. (2006), "Lophophora williamsii", in Flora of North America Editorial Committee, eds. 1993+, Flora of North America, 4, New York & Oxford: Oxford University Press, pp. 242, http://www.efloras.org/florataxon.aspx?flora_id=1&taxon_id=242413607
 
−
  8. ^ Baselt, Randall C.; Cravey, Robert H. (1995). Disposition of Toxic Drugs and Chemicals in Man (4 ed.). Foster City, CA: Chemical Toxicology Institute. ISBN 0-9626523-1-8.
 
−
  9. ^ Shulgin, Alexander; Ann Shulgin (September 1991). PiHKAL: A Chemical Love Story. Berkeley, California: Transform Press. ISBN 0-9630096-0-5. OCLC 25627628. http://www.erowid.org/library/books_online/pihkal/pihkal.shtml.
 
−
  10. ^ a b McCleary, J.A.; Sypherd, P.S.; Walkington, D.L. (1960), "Antibiotic Activity of an Extract Of Peyote [Lophophora williamsii (Lemaire) Coulter]", Economic Botany 14: 247–249
 
−
  11 begin_of_the_skype_highlighting              247–249 11      end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting              247–249 11      end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting              247–249 11      end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting              247–249 11      end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting              247–249 11      end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting              247–249 11      end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting              247–249 11      end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting              247–249 11      end_of_the_skype_highlighting. ^ http://www.medpagetoday.com/Psychiatry/Addictions/tb/2070 Dr. John Halpern, "Psychological and Cognitive Effects of Long-Term Peyote Use Among Native Americans", Biological Psychiatry, MedPage Today
 
−
  12. ^ El-Seedi HR, De Smet PA, Beck O, Possnert G, Bruhn JG (October 2005). "Prehistoric peyote use: alkaloid analysis and radiocarbon dating of archaeological specimens of Lophophora from Texas". J Ethnopharmacol 101 (1-3): 238–42. doi:10.1016/j.jep.2005.04.022. PMID 15990261.
 
−
  13. ^ Bruhn JG, Lindgren JE, Holmstedt B, Adovasio JM (March 1978). "Peyote Alkaloids: Identification in a Prehistoric Specimen of Lophophora from Coahuila, Mexico". Science (journal) 199 (4336): 1437–1438. doi:10.1126/science.199.4336.1437. PMID 17796678.
 
−
  14. ^ Lumholtz, Carl, Unknown Mexico, New York: Scribners, 1902
 
−
  15. ^ Opler, Morris Edward (2008 [1938]). "The use of Peyote by the Carrizo and Lipan Apache tribes". American Ethnography Quasimonthly. http://www.americanethnography.com/article_sql.php?id=12. Retrieved 19 January 2009.
 
−
  16. ^ Schultes, Richard Evans (2008 [1938]). "The appeal of peyote (Lophophora Williamsii) as a medicine". American Ethnography Quasimonthly. http://www.americanethnography.com/article_sql.php?id=20. Retrieved 19 January 2009.
 
−
  17. ^ Jan G. Bruhn and Bo Holmstedt, "Early peyote research: an interdisciplinary study", Economic Botany, Volume 28, Number 4, October 1973, accessed 15 Nov 2009
 
−
  18. ^ Daniel Perrine, "Visions of the Night: Western Medicine Meets Peyote, 1887-1899", in The Heffter Review of Psychedelic Research, Vol. 2, 2001, p.42, accessed 15 Nov 2009
 
−
  19. ^ Lumholtz, Carl, Unknown Mexico, New York: Scribners (1902)
 
−
  20. ^ Lumholtz, Carl, Unknown Mexico, New York: Scribners (1902), p.358
 
−
  21. ^ "Howl on Trial: The Battle for Free Expression." Edited by Bill Morgan and Nancy J. Peters
 
−
  22. ^ Charters, Ann. "Michael McClure." The Portable Beat Reader, 1992. Print.
 
−
  23. ^ http://www.albany.edu/writers-inst/webpages4/archives/olv5n2.html
 
−
  24. ^ Burroughs, William S. (1985), Queer, New York: Penguin Books, pp. 94–95, ISBN 0-14-00-8389-8
 
−
 
 
−
[edit] Further reading
 
−
 
 
−
    * Calabrese, Joseph D. "The Therapeutic Use of Peyote in the Native American Church" Chapter 3 in Vol. 1 of Psychedelic Medicine: New Evidence for Hallucinogens as Treatments Michael J. Winkelman and Thomas B. Roberts (editors) (2007). Westport, CT: Praeger/Greenwood.
 
−
    * Feeney, Kevin. "The Legal Basis for Religious Peyote Use." Chapter 13 in Vol 1 of Psychedelic Medicine: New Evidence for Hallucinogens as Treatments Michael J. Winkelman and Thomas B. Roberts (editors) (2007). Westport, CT: Praeger/Greenwood.
 
  
−
[edit] External links
+
קן קסי, מספר שבעודו עובד כשומר לילה במחלקה פסיכיאטרית כך קיבל את השראתחו לכתוב את הרומן "קן הקוקיה": "'פיוטה...עורר השראה בעורך הראשי שלי, כי זה היה לאחר שדחסתי בגרוני שמונה קקטוסים קטנים שכתבתי את שלושת העמודים הראשונים.' (ציטוט מהקדמתו של ג'ון קלארק פראט לספר "קן הקוקיה", ספריית הויקינג קריטיקל, עורך ג'ון קלארק פראט, מהדורה מורחבת, 1996)." דוגמה נוספת לקוחה מהרומן האוטוביוגרפי למחצה "מוזר" של וויליאם ס. בורואוז. הגיבור הראשי ומאהבתו שלא זוכה לגמול מתכוננים לחיפוש אחר יאהה(איאואסקה, סם פסיכדלי נוסף) אי שם בג'ונגל האמזונאס, המעודדים את הגיבור לשחזר את מאמציו הייחודיים עם חווית הפיוטה. ובכל זאת, התייחסותו הראשונה לחווית הפיוטה נמצאת בספרו מעורר ההשראה "ג'אנקי", שבסוף הרומן הגיבור-המספר מתאר בפרטים את החוויה של צריכת הצמח בכמה מקומות שונים במקסיקו סיטי. כמו כן, סמל האגרוף של גונזו המיוחס להאנטר ס. ת'ומפסון דומה לצמח וייתכן כי ישנו מסר חבוי המעודד את השימוש בו. האנטר ס. ת'ומפסון גם היה נוטה לשחזר את חוויותיו עם מסקלין, התבתאויותיו בולטות ביותר ביצירתו "פחד ותיעוב בלאס וגאס".
  
−
    * Peyote Way Church of God
+
דימויו של צמח הפיוטה מצא ביטוי גם באמצעים אחרים. שירם של האיגלז, "הפלג מריר", מכיל את השורה: "הו פיוטה, היא מנסה להראות לי,  את יודעת שאין סיבה לבכות, בפלג המריר." בסרט "זולנדר", הנזל, הדוגמן ההיפי, הנזל מספר על התנסותו הפסיכדלית עם פיוטה, נפילתו מהר הוזוב וכשהבין מאוחר יותר שמעולם לא היה במקום הזה. בסרט "אקדוחנים צעירים" בעוד חבורת פורעי החוק שמונהגת בידי בילי הנער מסתתרת מרודפיהם הם צורכים משקה פיוטה שהכין שותפם המקסיקני. אחר כך הם צועדים דרך כפר אינדיאני עוין תחת ההשפעה. כל האינדיאנים מסתכלים עליהם בבלבול ובילי שואל "היי צ'אבז, איך זה שהם לא מחסלים אותנו?" וסטיב המלוכלך עונה, "כי אנחנו בעולם הרוחות...,הם לא יכולים לראותנו." פיוטה גם נצרך בידי ביוויס בסרט "ביוויס ובאטהד עושים את אמריקה", ביוויס חווה "טריפ" לצלילי רוב זומבי. הוא גם מוזכר ב"משפחת סימפסון", פרק 10 בעונה 6 הקרוי "דואוו ברוח". לאחר שהומר נתקל ב"ירקות הפרטיים" של ההיפים הוא סועד אותם כאוות נפש ונכנס להזיות קשות. כשמפקד המשטרה וויגאם מבצע פשיטה הוא מצביע על אחד הבקבוקים שרשום עליו "מיץ ירקות" ואומר "אלוהים אדירים, יש פה רק גזר ופיוטה".
−
    * Botany of Peyote
 
−
    * Notes on growing Lophophora
 
−
    * Peyote Won't Rot Your Brain
 
−
    * Peyote news page - Alcohol and Drugs History Society
 
−
    * The Vaults of Erowid: Peyote
 
−
    * USDA: NRCS Plants Profile Lophophora williamsii
 
  
−
Retrieved from "http://en.wikipedia.org/wiki/Peyote"
+
[[קטגוריה:צמחי מרפא]]
−
Categories: NatureServe Apparently Secure species | Lophophora | Entheogens | Herbal and fungal hallucinogens | Flora of the Chihuahuan Desert | Flora of Texas | Flora of New Mexico | Flora of Northeastern Mexico | Flora of the U.S. Rio Grande Valleys | Flora of Zacatecas | Medicinal plants | Native American Church | Psychedelic phenethylamine carriers | Religion and politics | Nahuatl words and phrases
+
[[קטגוריה:חוקי בארץ]]
 +
[[קטגוריה:הלוצינוגנים]]

גרסה אחרונה מ־11:13, 7 במרץ 2011

Peyote Cactus.jpg
פיוטה
שם לועזי
Lophophora williamsii
שמות נרדפות
Peyote cactus
אחר
חוקי בארץ? כן
פיוטה גדל בטבע

לופופורה ווילאמסי זה קקטוס קטן ועגול. הוא מקומי לדרום מערב טקסס ומרכז מקסיקו, צומח בעיקר במדבר צ'יוואווה ובמחוזות טאמאוליפאס וסאן לואיס פוטוסי בשטחי בתה, במיוחד היכן שיש אבן גיר.

הוא ידוע כמכיל אלקלואידים הפועלים על מערכת העצבים המרכזית, במיוחד מסקלין. בכל העולם יש המשתמשים בו כאנתאוגן, ערך מוסף להתעלות רוחנית, מדיטציה, פסיכונאוטיקה(חקר תודעה) וטיפול פסיכדלי. לפיוטה יש היסטוריה ארוכה של שימוש טקסי ורפואי בקרב ילידי אמריקה. הוא פורח ממרץ עד מאי, לעיתים גם עד ספטמבר. הפרח ורוד עם יכולת האבקה עצמית.

תיאור

פיוטה מתורבת בפריחה

הקקטוס פורח באופן אקראי ומפיק פרי ורוד קטן ואכיל. הזרעים קטנים ושחורים, זקוקים לתנאי חום ולחות על מנת לנבוט. פיוטה מכיל מגוון רחב של אלקלואידים מקבוצת פנתילאמין, שהעיקרי בהם הוא מסקלין. תכולת המסקלין של לופופורה וויליאמסי היא בערך 0.4% טרי(לא מיובש) ו3-6% מיובש. הפיוטה גדל מאד לאט. צמחים מתורבתים גדלים מהר במידה ניכרת, לפעמים לוקחות להם פחות משלוש שנים לגדול משתיל לקקטוס בוגר שפורח. צמיחה מהירה יותר משיגים על ידי הרכבת פיוטה על כנה סאן פדרו מושרש.

חלקו העליון של הקקטוס הצומח מעל הקרקע הניקרא גם הכתר, מורכב מכפתורים דמויי דיסק. הם נחתכים ממעל השורשים ולפעמים מיובשים. כשמתבצע ליקוט כהלכה קצהו העליון של השורש יתייבל והשורש לא ירקב. כשמלקטים בצורה לא נכונה וחותכים את השורש, כל הצמח ימות. בימים אלה פיוטה צומח טבעית בדרום טקסס, אבל ליקוט יתר גרם למדינה להציב את הצמח ברשימת הצמחים שבסכנת הכחדה. הכפתורים לרוב נלעסים או מורתחים במים להפקת חליטה פסיכואקטיבית. פיוטה מר בצורה קיצונית ורוב המשתמשים חווים בחילה לפני שההשפעה הפסיכואקטיבית מתחילה.

בית הגידול ותפוצתו

בית הגידול הבעי של ל.וויליאמסי בחלקה הדרומי של צפון אמריקה, נפוץ בעיקר במקסיקו. בארה"ב הוא צומח בדרום טקסס. במקסיקו הוא צומח במחוזות צ'יוואווה, קואהאוילה, נואבו לאון, וטאמאוליפאס צפונית לסאן לואיס פוטוסי וזאקאטקאס. הוא נמצא בעיקר ברום של 100 עד 1500 מטרים ולעיתים נדירות גם עד 1900 מטרים במדבר צ'יוואווה, אבל הוא גם נוכח באקלים המתון יותר של מחוז טאמאוליפאס. בית גידולו בעיקר בבתה המדברית, במיוחד בתה קוצנית בטאמאוליפאס. הוא מצוי יותר ליד גבעות אבן גיר.

שימושים

לופופורה וויליאמסי מיובשים, ("כפתורי פיוטה")

מנה יעילה של מסקלין מכילה 200-500 מ"ג, השווה בערך ל5 ג' פיוטה יבש. ההשפעה נמשכת כ10 עד 12 שעות. בשילוב של סט וסטינג מתאימים פיוטה מדווח כמעורר מצבי התבוננות פנימית עמוקה ותובנות על נוכחות רוחנית ועל-טבעית. לפעמים תחושות אלה מלוות ברשמים חזותיים ושמיעתיים עשירים(סינסתזיה).

בנוסף לשימוש פסיכואקטיבי, ילידי אמריקה השתמשו בצמח גם בשביל יכולות הריפוי שלו. לטיפול במיני מכאובים ככאב שיניים, כאבים בלידה, קדחת, כאבים בחזה, מחלות עור, שיגרון, סכרת, הצטננות ועיוורון. בספר התרופות בארה"ב נמצא הפיוטה תחת הערך Anhalonium, וכתוב כי ניתן להשתמש בו למגוון מחלות עצבים, היסטריה ואסטמה. מיון פעילויות נגד חיידקים של תמציות פיוטה במגוון ממסים הראה בלימה חיובית של חיידקים. החומר האנטיביוטי העיקרי בודד מתמצית אתנול של הצמח הוא קריסטלי ומסיס במים, ניתן לו השם peyocactin(פיוקקין).

באותו המחקר השתמשו בעכברים כמבדק רעלנות והתגוננות של בעלי חיים על מנת לקבוע את מידת הבלימה של פיוקקטין מפני דלקות של החיידק Staphylococcus aureus(סטפליוקוקוס אאוראוס) הלרוב קטלניות. בכל מקרה העכברים שניתנו להם מנות של תמצית פיוקקטין ניצלו, בעוד אלה שבקבוצת הביקורת מתו תוך 60 שעות לאחר ההדבקה. פיוקקטין הוכח כיעיל נגד 18 סוגים של סטפילוקוקוס אאוראוס העמידים בפני פניצילין, מספר חיידיקים אחרים ופטריות.

ניתן להשתמש גם בבשר הקקטוס לשימוש חיצוני לעידוד הפקת חלב.

שימוש לאורך טווח

המבנה הכימי של מסקלין החומר הפעיל העיקרי שבפיוטה

מאמר מ2005 שפורסם במחקר שערך דר. ג'ון הלפרן בפסיכאטריה ביולוגית על שימושים בפיוטה. הוא מצא כי משתמשי פיוטה השיגו תוצאות טובות יותר באופן משמעותי מלא משתמשים ב"הרגשה חיובית כללית" ו"בריאות פסיכולוגית" באמצעות מדד ראנד לבריאות הנפש(RMHT), כלי מקובל באמצעותו מאבחנים בעיות פסיכולוגיות וקובעים בריאות נפש כללית. מנגד, משתמשים באלכוהול השיגו תוצאות נמוכות משמעותית מאשר קבוצת המחקר(לא משתמשים) בכל המדדים של RMHT.

היסטוריה

ידוע כי נעשה שימוש בפיוטה מאמצע התקופה הארכאית באמריקות(4000 לפנה"ס לערך) בידי אנשי תרבות אושרה בדרום מערב. ב2005 חוקרים השתמשו בתיארוך פחמן 14 וניתוח מבנה אלקלואידים כדי ללמוד שני כפתורי פיוטה מאובנים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות באתר הנקרא שומלה, מערה מספר 5 על נהר הריו גראנדה שבטקסס. התוצאות תיארכו את הממצאים משנת 3780 ו3660 לפנה"ס. ממיצוי האלקלואידים היו 2% אלקלואידים פעילים מתוכם מסקלין בשני הממצאים. זה מראה כי ילידי צפון אמריקה כנראה משתמשים בפיוטה עוד מלפני חמשת אלפים וחצי שנים. ממצאים ממערת קבורה במערב מרכז קואהאוילה שבמקסיקו עברו ניתוח דומה ותוארכו לשנים 810 ו 1070 לסה"נ.

מהזמן המתועד הקדום ביותר שימש הפיוטה את הילידים, אלה הם בני ההויוצ'ול(Huichol) שבצפון מקסיקו וגם מגוון של שבטים ילידיים, מקומיים או נוודים שהגיעו למישורים הדרומיים של מדינות אוקלהומה וטקסס. השימוש בו תועד גם בקרב קבוצות שבטים את'בסקים מדרום מערב צפון אמריקה(Southwestern Athabaskan-language). הטונקאווה, המסקלרו וליפאן אפאצ'י היו המקור או העוסקים הראשונים בדת הפיוטה במחוזות צפונית למקסיקו של היום. הם גם היוו הקבוצה הראשונית שהכירו את הפיוטה למהגרים הראשונים שהגיעו ליבשת, כמו הקומנצ'ה וקיוווה מהמישורים הצפוניים. ראיות מתועדות לטקסים דתיים וריפוי מראות שימוש בפיוטה לאורך יותר מ2000 שנים.

במאה ה19, בחסות הקבוצה שמאוחר יותר נקראה "כנסיית ילידי אמריקה", האינדיאנים במחוזות נרחבים יותר בצפון החלו להשתמש בפיוטה בטקסים דתיים כחלק מהתעוררות רוחנית. החברים בכנסייה מתייחסים לפיוטה כ"תרופה הקדושה" ומשתמשים בה כנגד מפגעים רוחניים, פיזיים וחברתיים. מודאגים באשר השפעותיו הפסיכואקטיביות של הצמח, בין השנים 1880 ל1930 ניסו רשויות ארה"ב להטיל חרם על דתות ילידי אמריקה שעשו שימוש בפיוטה, כולל "ריקוד הרוחות". כיום כנסיית ילידי אמריקה היא אחת מתוך כמה קבוצות דתיות העושות שימוש בפיוטה כחלק מתרגול דתי.

פיוטה והדת שעושה בו שימוש הם דיירים די חדשים בקרב שבט הנבאחו בדרום מערב ארה"ב, והשימוש מתוארך לתחילת המאה ה20. אמונות מסורתיות של הנבאחו או מנהגים דתיים לא הזכירו כל שימוש בפיוטה לפני ההכרה בידי שבט היוטה השכן. אומת הנבאחו מכילה כיום את המספר הרב ביותר של חברי כנסיית ילידי אמריקה. כמה מעריכים כי 20% ואף יותר מאוכלוסיית הנבאחו הם משתמשים.

דר. ג'ון ראליי בריגס (1851-1907) היה הראשון למשוך עניין מדעי בפיוטה בפני עולם המדע המערבי. ארתור הפטר ערך ניסויים על עצמו בהשפעתו ב1897. בדומה, חלוץ האתנוגרפיה הנורווגי, קרל סופוס לומהולץ חקר וכתב אודות השימוש בפיוטה בידי האינדיאנים במקסיקו. לומהולץ גם דיווח כי בזמן מלחמת האזרחים האמריקאית, פלוגות טקסס ריינג'רס שנפלו בשבי כוחות האיחוד מהצפון השרו כפתורי פיוטה במים ונהיו "שיכורים מהנוזל". תיאורו משנת 1902 הוא כנראה התיעוד הראשון של שימוש בפיוטה שלא בידי ילידי אמריקה.

שנות השבעים ראו לאור את כתביו של קרלוס קסטנדה שהחייה את העניין בשימוש בפיוטה כסם פסיכואקטיבי. בכתבים אלו שכיום לרוב מעריכים כי כולם או בבסיסם בדיוניים, דון חואן מאתוס, כאמור מורהו של קסטנדה בדרכי השימוש בפיוטה שלכאורה נקרא "מסקליטו" שהוא ישות שחשים בה אלה הצורכים פיוטה על מנת להגיע לתובנה איך לחיות את חייהם טוב. דבר זה יכול להיות אפשרי רק במידה ומסקליטו "קיבל" את המשתמש. בעבודות מאוחרות יותר קסטנדה הצהיר כי השימוש בחומרים פסיכוטרופיים לא היה הכרחי להשגת מודעות גבוהה, למרות זאת הוא דיווח כי מורו יעץ שהשימוש יעיל בשחרור השכל לאנשים.

חוקיות

ארה"ב

על פי חוקת השלטון המרכזי בארה"ב (ובחוקי הרבה מחוזות) חל איסור על קטיף, החזקה, צריכה וגידול פיוטה כחלק מ"חופש הדת והפולחן" (לפי החוקה של השלטון הפדראלי, "ילידים מקיימים מסורת דתית של טקסים של צריכת פיוטה", השימוש מותר אך ורק לילידים, חוץ ממספר מחוזות בהם יש חופש פולחן דתי ללא הבדל דת גזע ומין). שלטונות מחוזיים בארה"ב פטרו חוקים מסויימים בתגובה להחלטת בית המשפט העליון על איסור השימוש בפיוטה שלא כחלק מששימוש טקסי או דתי, הם נימקו זאת בכך שלא נגרם נזק לשימוש החופשי על פסיקת התיקון הראשון לחוקה. פיוטה רשום כחומר מבוקר במדרג 1 (Schedule I) בידי היחידה ללוחמה בסמים.

למרות שהרבה מחוזות בארה"ב מאפשרים שימוש טקסי או דתי בפיוטה, שימוש דתי או רפואי שלא בחסות כנסיית הילידים האמריקאית היווה לעיתים תכופות מטרה בידי גורמי אכיפת החוק. מי שאינם ילידים שניסו להקים מרכזים רוחניים המבוססים על צריכת טקסית או רפואית של פיוטה, כמו "קרן הפיוטה" שבאריזונה, מצאו עצמם נרדפים. אלה שדם ילידי זורם בעורקיהם מורשים לצרוך ולגדל פיוטה בכל 50 המחוזות בעוד צריכה בידי מי שאינם ילידים מורשית רק בחמש מחוזות: אריזונה, ניו מקסיקו, קולורדו, נבאדה ואורגון. ילידי אמריקה מורשים לענות "לא" לשאלה "האם צרכתם סמים לא חוקיים?" בטפסי קבלה לכוחות הביטחון, מתוך כבוד לפיוטה.

קנדה

מסקלין רשום כחומר מבוקר במדרג 3 (Schedule III) תחת פקודת הסמים והחומרים הקנדית, אבל הפיוטה פטור במפורש.

בינלאומית

שתיל קקטוס פיוטה שגדל בערך שנה

מסמך מספר 32 מתוך האמנה לחומרים פסיכוטרופיים מאפשר לשלטונות לפטור שימוש מסורתי מסוים בפיוטה מאיסור:

"מדינה שבשטחה ישנם צמחים הגדלים בר ומכילים חומרים פסיכוטרופיים שרשומים במדרג 1 ויש בהם שימוש מסורתי בידי מספר קבוצות לטקסים בדתם, יכולים בזמן חתימת מסמך זה להגיש בקשה לפטור אותם מהאיסור בנוגע לצמחים אלה, מתוך כבוד למלאי של מסמך 7, חוץ מסחר בינלאומי."

אבל, פטור זה יכול להתקבל רק אם קקטוס הפיוטה היה מצורף במפורש למדרגים של האמנה הפסיכוטרופית. כיום האמנה מתייחסת רק לכימיקלים. פיוטה וצמחים פסיכדליים אחרים לא רשומים ולא מוסדרים על פי האמנה. ראו http://en.wikipedia.org/wiki/Convention_on_Psychotropic_Substances#Psychedelic_plants_and_fungi.

בתרבות

הרבה סופרים, בעיקר אלו מדור הביט, כתבו על התנסיותיהם או שהושפעו מהפיוטה בכתיבתם. שירתו "יללה" של אלן גינצברג הושראה בחלקה מהשימוש שעשה בפיוטה ב17 לאוקטובר, 1954 בדירתו ברחוב פיין 755 שבסאן פרנסיסקו, היה לו חיזיון של בנייני מלון סר פרנסיס דרייק ואמנויות הרפואה נהפכים לאל הפניקי מולוך. מייקל מקלור כתב את "שירת הפיוטה" הגדולה אחר התנסויות בפיוטה וסמים פסיכדליים נוספים.

הסופר אלדוס הקסלי הוציא לאור את "שערי התפיסה" ב1953 שמתאר את נסיונותיו עם מסקלין. (כותרתו של הרומן של הקסלי היא רמיזה לסר וויליאם בלייק. ידוע כי בלייק חווה חזיונות קוליים וראייתיים הקשורים למצבי הירדמות ויקיצה, המשותפים לשימוש במסקלין, והחזיונות אותם חווה הועתקו אחר כך לציוריו. ישנו דמיון כימי מסוים בין הקבוצה הקרבוקסילית בכמה חומרים מרגיעים להם שייך גם הTHC וכמה חומרים הזייתיים הפועלים על מערכת העצבים המרכזית כמו מסקלין, שנקשרים לקולטנים נפשיים-תגובתיים במערכת הלימבית.) ידוע כי ג'ים מוריסון, סולן להקת הדלתות התנסה בפיוטה וקיבל השראה לשם הלהקה מהרומן של הקסלי. בסרט "הדלתות", ג'ים מוריסון והלהקה הולכים ל"עמק המוות" כדי לעבור חוויה רוחנית עם פיוטה.

קן קסי, מספר שבעודו עובד כשומר לילה במחלקה פסיכיאטרית כך קיבל את השראתחו לכתוב את הרומן "קן הקוקיה": "'פיוטה...עורר השראה בעורך הראשי שלי, כי זה היה לאחר שדחסתי בגרוני שמונה קקטוסים קטנים שכתבתי את שלושת העמודים הראשונים.' (ציטוט מהקדמתו של ג'ון קלארק פראט לספר "קן הקוקיה", ספריית הויקינג קריטיקל, עורך ג'ון קלארק פראט, מהדורה מורחבת, 1996)." דוגמה נוספת לקוחה מהרומן האוטוביוגרפי למחצה "מוזר" של וויליאם ס. בורואוז. הגיבור הראשי ומאהבתו שלא זוכה לגמול מתכוננים לחיפוש אחר יאהה(איאואסקה, סם פסיכדלי נוסף) אי שם בג'ונגל האמזונאס, המעודדים את הגיבור לשחזר את מאמציו הייחודיים עם חווית הפיוטה. ובכל זאת, התייחסותו הראשונה לחווית הפיוטה נמצאת בספרו מעורר ההשראה "ג'אנקי", שבסוף הרומן הגיבור-המספר מתאר בפרטים את החוויה של צריכת הצמח בכמה מקומות שונים במקסיקו סיטי. כמו כן, סמל האגרוף של גונזו המיוחס להאנטר ס. ת'ומפסון דומה לצמח וייתכן כי ישנו מסר חבוי המעודד את השימוש בו. האנטר ס. ת'ומפסון גם היה נוטה לשחזר את חוויותיו עם מסקלין, התבתאויותיו בולטות ביותר ביצירתו "פחד ותיעוב בלאס וגאס".

דימויו של צמח הפיוטה מצא ביטוי גם באמצעים אחרים. שירם של האיגלז, "הפלג מריר", מכיל את השורה: "הו פיוטה, היא מנסה להראות לי, את יודעת שאין סיבה לבכות, בפלג המריר." בסרט "זולנדר", הנזל, הדוגמן ההיפי, הנזל מספר על התנסותו הפסיכדלית עם פיוטה, נפילתו מהר הוזוב וכשהבין מאוחר יותר שמעולם לא היה במקום הזה. בסרט "אקדוחנים צעירים" בעוד חבורת פורעי החוק שמונהגת בידי בילי הנער מסתתרת מרודפיהם הם צורכים משקה פיוטה שהכין שותפם המקסיקני. אחר כך הם צועדים דרך כפר אינדיאני עוין תחת ההשפעה. כל האינדיאנים מסתכלים עליהם בבלבול ובילי שואל "היי צ'אבז, איך זה שהם לא מחסלים אותנו?" וסטיב המלוכלך עונה, "כי אנחנו בעולם הרוחות...,הם לא יכולים לראותנו." פיוטה גם נצרך בידי ביוויס בסרט "ביוויס ובאטהד עושים את אמריקה", ביוויס חווה "טריפ" לצלילי רוב זומבי. הוא גם מוזכר ב"משפחת סימפסון", פרק 10 בעונה 6 הקרוי "דואוו ברוח". לאחר שהומר נתקל ב"ירקות הפרטיים" של ההיפים הוא סועד אותם כאוות נפש ונכנס להזיות קשות. כשמפקד המשטרה וויגאם מבצע פשיטה הוא מצביע על אחד הבקבוקים שרשום עליו "מיץ ירקות" ואומר "אלוהים אדירים, יש פה רק גזר ופיוטה".

אוחזר מתוך "https://israherb.org/mediawiki/index.php?title=פיוטה_-_Lophophora_williamsii&oldid=1421"