הבדלים בין גרסאות בדף "מסקלין (Mescaline)"
| (18 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
| נוסחה = C<sub>11</sub>H<sub>17</sub>N<sub>1</sub>O<sub>3</sub> | | נוסחה = C<sub>11</sub>H<sub>17</sub>N<sub>1</sub>O<sub>3</sub> | ||
| מסה מולקולרית = 211.26 g/mol | | מסה מולקולרית = 211.26 g/mol | ||
| − | | טמפרטורת התכה = | + | | טמפרטורת התכה = 184°C |
| טמפרטורת רתיחה = | | טמפרטורת רתיחה = | ||
| − | | נמצא ב = | + | | נמצא ב = סאן פדרו |
| חוקי = לא | | חוקי = לא | ||
| מינון סף = 300-600 מ"ג | | מינון סף = 300-600 מ"ג | ||
|LD50=212 מ"ג/ק"ג (בחולדה) | |LD50=212 מ"ג/ק"ג (בחולדה) | ||
}} | }} | ||
| + | מסקלין (''3,4,5-trimethoxyphenethylamine'') הוא סם פסיכדלי ואנתאוגן. | ||
| + | מסקלין או 3,4,5-טרימתאוקסיפנתילאמין, אלקלואיד הלוצינוגני (חומר הזיתי) המצוי בעיקר בצמח הקקטוס, וגורם לשיכרון חושים, הזיות חזותיות ושינויים קיצוניים במצב ההכרה. החומר נאסר באופן בינלאומי על ידי האמנה לחומרים פסיכוטרופיים[1], וכן בפקודת הסמים המסוכנים. | ||
| − | [[קטגוריה: | + | המסקלין מסונתז (כמסקלין גופרתי) או נסחט מקקטוס הפיוטה (Lophophora williamsii), מהקקטוס Echinopsis pachanoi, או מ-Echinopsis peruviana. החומר מצוי במספר מינים נוספים במשפחת הצבריים. השימוש בסחיטה מפיאוטה בטקסיים דתיים אינדיאנים התפרסם מאז יצירת הקשרים הראשונים עם האירופאים, במיוחד בקרב ההויצ'ולס במקסיקו. החומר בודד וזוהה לראשונה ב-1897 על ידי ארתור הפטר הגרמני וסונתז לראשונה ב-1919. |
| + | |||
| + | המינון האפקטיבי לאדם הוא 200-400 מיליגרם, ומנה כזו יכולה להשפיע למשך של עד 12 שעות. החומר אינו ממכר פיזי. בארצות הברית הפך המסקלין לסם בלתי חוקי ב-1970. ב-1971 נאסר החומר באופן בינלאומי על ידי האמנה לחומרים פסיכוטרופיים. לרוב חווים המשתמשים בסם הזיות חזותיות ושינויים קיצוניים במצב ההכרה. השפעות נוספות שהסם עשוי לגרום כוללות בין היתר: תחושת אופוריה, התרחבות אישונים, השפעות חום וקור, שינויים בלחץ הדם, סחרחורת, הקאה, טכיקרדיה (קצב לב מהיר), שלשול, כאבי ראש, חרדות והפרעות חוזרות לטווח ארוך (HPPD). | ||
| + | |||
| + | על פי סעיף 1 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973, "סם מסוכן" הוא כל חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה. התוספת הראשונה מפרטת כי המסקאלין (Mescalinum) נכלל בהגדרה זו. החוק מטיל עונשים כבדים על ייצור, החזקה ושימוש, מסחר ומעבר והדחת קטינים לשימוש בסם מסוכן. העונש המרבי על ייצור, החזקה, שימוש העברה או סחר הוא 20 שנות מאסר, והעונש המרבי על הדחת קטין לשימוש בסם הוא 25 שנות מאסר. | ||
| + | |||
| + | == מקורות == | ||
| + | |||
| + | מסקלין נמצא במספר זנים של [[San Pedro|''Trichocereus/Echinopsis pachanoi'']] (סאן פדרו, דהיינו ''Echinopsis lageniformis, Echinopsis peruviana'', ו ''Echinopsis scopulicola'') ובמין קקטוס נוסף [[פיוטה - Lophophora williamsii|''Lophophora williamsii'']] (פיוטה). | ||
| + | |||
| + | == מאמרים חיצוניים == | ||
| + | |||
| + | * [http://www.psychonautica.net/home/doc.aspx?mCatID=57307 הנפש והמסקלין] - תרגום הפרק 'הנפש והמסקאלין', מתוך ספרו של הביוכימאי והסופר האמריקני רוברט ס. דה רופ, 'סמים משכרים ונפש האדם' (1957). | ||
| + | * [http://www.nrg.co.il/online/15/ART1/003/829.html מחקר חדש: מסקלין לא מזיק למוח] (NRG ניו אייג') | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה: תרכובות פעילות]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:08, 6 באוקטובר 2011
Mescaline | |
| שם IUPAC | |
| 3,4,5-trimethoxy-phenethylamine or 2-(3,4,5-trimethoxyphenyl) ethanamine | |
| נתונים כימיים | |
| נוסחה | C11H17N1O3 |
| מסה מולקולרית | 211.26 g/mol |
| תכונות פיזיקליות | |
| טמפרטורת התכה | 184°C |
| אחר | |
| נמצא ב | נמצא ב::סאן פדרו |
| חוקי בארץ? | לא |
| מינון סף | מינון סף::300-600 מ"ג |
| LD50 | LD50::212 מ"ג/ק"ג (בחולדה) |
מסקלין (3,4,5-trimethoxyphenethylamine) הוא סם פסיכדלי ואנתאוגן. מסקלין או 3,4,5-טרימתאוקסיפנתילאמין, אלקלואיד הלוצינוגני (חומר הזיתי) המצוי בעיקר בצמח הקקטוס, וגורם לשיכרון חושים, הזיות חזותיות ושינויים קיצוניים במצב ההכרה. החומר נאסר באופן בינלאומי על ידי האמנה לחומרים פסיכוטרופיים[1], וכן בפקודת הסמים המסוכנים.
המסקלין מסונתז (כמסקלין גופרתי) או נסחט מקקטוס הפיוטה (Lophophora williamsii), מהקקטוס Echinopsis pachanoi, או מ-Echinopsis peruviana. החומר מצוי במספר מינים נוספים במשפחת הצבריים. השימוש בסחיטה מפיאוטה בטקסיים דתיים אינדיאנים התפרסם מאז יצירת הקשרים הראשונים עם האירופאים, במיוחד בקרב ההויצ'ולס במקסיקו. החומר בודד וזוהה לראשונה ב-1897 על ידי ארתור הפטר הגרמני וסונתז לראשונה ב-1919.
המינון האפקטיבי לאדם הוא 200-400 מיליגרם, ומנה כזו יכולה להשפיע למשך של עד 12 שעות. החומר אינו ממכר פיזי. בארצות הברית הפך המסקלין לסם בלתי חוקי ב-1970. ב-1971 נאסר החומר באופן בינלאומי על ידי האמנה לחומרים פסיכוטרופיים. לרוב חווים המשתמשים בסם הזיות חזותיות ושינויים קיצוניים במצב ההכרה. השפעות נוספות שהסם עשוי לגרום כוללות בין היתר: תחושת אופוריה, התרחבות אישונים, השפעות חום וקור, שינויים בלחץ הדם, סחרחורת, הקאה, טכיקרדיה (קצב לב מהיר), שלשול, כאבי ראש, חרדות והפרעות חוזרות לטווח ארוך (HPPD).
על פי סעיף 1 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973, "סם מסוכן" הוא כל חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה. התוספת הראשונה מפרטת כי המסקאלין (Mescalinum) נכלל בהגדרה זו. החוק מטיל עונשים כבדים על ייצור, החזקה ושימוש, מסחר ומעבר והדחת קטינים לשימוש בסם מסוכן. העונש המרבי על ייצור, החזקה, שימוש העברה או סחר הוא 20 שנות מאסר, והעונש המרבי על הדחת קטין לשימוש בסם הוא 25 שנות מאסר.
מקורות
מסקלין נמצא במספר זנים של Trichocereus/Echinopsis pachanoi (סאן פדרו, דהיינו Echinopsis lageniformis, Echinopsis peruviana, ו Echinopsis scopulicola) ובמין קקטוס נוסף Lophophora williamsii (פיוטה).
מאמרים חיצוניים
- הנפש והמסקלין - תרגום הפרק 'הנפש והמסקאלין', מתוך ספרו של הביוכימאי והסופר האמריקני רוברט ס. דה רופ, 'סמים משכרים ונפש האדם' (1957).
- מחקר חדש: מסקלין לא מזיק למוח (NRG ניו אייג')