פסילוסיבין - Psilocybin

מתוך IsraHerb
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
Psilocybin.png
Psilocybin3d.png
N,N-Dimethyltryptamine
שם IUPAC
[3-(2-dimethylaminoethyl)-1H-indol-4-yl] dihydrogen phosphate
נתונים כימיים
נוסחה C12H17N2O4P
מסה מולקולרית 284.25 g/mol
תכונות פיזיקליות
טמפרטורת התכה 185-228°C
אחר
נמצא ב נמצא ב::פטריות קסם
חוקי בארץ? לא
מינון סף מינון סף::1.5 מ"ג
LD50 LD50::280 מ"ג/ק"ג (בחולדה)

פסילוסיבין (באנגלית: Psilocybin) הוא כימיקל אורגני הזייתי ממשפחת הטריפטמינים (tryptamine) שקיים בפטריות פסילוסיבין.

החזקה או שימוש בפסילוסיבין או פסילוסין הוצאו אל מחוץ לחוק ברוב המדינות ברחבי העולם, אך התומכים בשימוש בפסילוסיבין רואים אותו ככלי לשיפור תרגילים מסוימים לנפש כמו מדיטציה ופסיכותראפיה פסיכדלית.

כימיקל זה ניתן למצוא במאות זנים של פטריות כמו פטריות ממין הפסילוסיב (Psilocybe); "פסילוסיב קובנסיס" (Psilocybe cubensis); ו"פסילוסיב סלימנסאטה" (Psilocybe semilanceata). דווחו גם בידודים של החומר מזנים אחרים של פטריות. פטריות פסילוסיבין מכונות גם "פטריות קסם" או "שרומס" (shrooms).

ישנם דברים רבים המשפיעים על משך ואינטנסיביות ההשפעה של הפטריה: ביניהם הזן של הפטריה, כמותה, הפיזיולוגיה של האדם הצורך והמקום בו נמצאים כשצורכים אותה (set and setting).

כימיה

פסילוסיבין (O-phosphoryl-4-hydroxy-N,N-dimethyltryptamine) הוא פרו-תרופה, כימיקל לא פעיל שהופך לתרכובת הפעילה פארמקולוגית פסילוסין בתוך גוף האדם על ידי דפוספורילציה. התגובה הכימית הזאת מתרחשת תחת תנאים חומציים חזקים או על ידי אנזימים המפרקים זרחה (פוֹסְפָט) בתוך גוף האדם. פסילוסיבין הוא אלקלואיד צוויטריוני מסיס במים, מסיס באופן חלקי במתנול ואתנול, ולא מסיס ברוב הממסים האורגניים.

אלברט הופמן, הכימאי הנודע שגילה וחקר את ה-LSD, היה הראשון שהבין את החשיבות ואת המבנה הכימי של התרכובת הטהורה של פסילוסיבין ופסילוסין. הופמן סייע בגילוי הזה בכך שהסכים לבלוע תמצית שבודדה מפסילוסיב.

ביולוגיה

פסילוסיבין הוא תרכובת טבעית המצויה במינונים שונים במספר זנים ממין הפסלוסיב והפניאולוס (Panaeolus). הנבגים של הפטריות האלה אינם מכילים פסילוסיבין או פסילוסין. כיפת הפטריה נוטה להכיל יותר חומר פסיכואקטיבי מהגבעול. העצמה משתנה במידה רבה מאוד בין הזנים וישנו שוני אפילו בדגימות מזנים שונים שנמצאים באותה המשפחה. פטריות צעירות וקטנות הן בעלות אלקלואידים רבים יותר וטעם מתון יותר מפטריות בוגרות וגדולות. התפטיר בפטריה בוגרת מכיל פסילוסיבין, בעוד שהתפטיר בפטריה צעירה לא מכיל כמות אלקלואידים שניתנת להערכה. מינים רבים של פטריות המכילות פסילוסיבין מכילים גם כמויות קטנות של אלקלואידים הדומים לפסילוסיבין כמו ביוסיסטין (beaocystin) ונורביוסיסטין (norbeaocystin). ברוב הזנים של הפטריות המכילות פסילוסיבין יופיע סימן חבלה כחול במידה ויפגעו, בעקבות חימצון של תרכובת פנולית. אך זו לא שיטה לזהוי או להחלטה על פוטנציאל של פטריה.

פרמקולוגיה

פסילוסיבין עובר דפוספורילציה מהירה בגוף והופך לפסילוסין שעובד כאגוניסט חלקי בקולטן הסרטונין 5HT2A במוח ומחקה שם את האפקט של סרטונין. פסילוסין הוא אגוניסט 5HT1A ו 5HT2A/2C .

רפואה

לא נמצאו שימושים רפואיים בפסילוסיבין. אך הוא נחקר כטיפול ניסיוני במספר הפרעות.

בשנת 1961, טימותי לירי וריצ'רד אלפרט ערכו את פרויקט הפסילוסיבין של הרווארד (Harvard psilocybin project) שערך מספר ניסויים בנוגע לשימוש בפסילוסיבין בטיפול בהפרעות אישיות ושימושים נוספים בייעוץ פסיכולוגי.

מחקר פיילוט שהובל על ידי פרנסיסקו מורנו חקר את האפקט של פסילוסיבין על 9 מטופלים שסבלו מהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD). המחקר גילה כי ניתן לתת לסובלים מההפרעה פסילוסיבין בבטחה. אבל, עקב תכנון המחקר, לא הייתה אפשרות להחליט שהפסילוסיבין השפיע בהקלת הסימפטומים של ההפרעה.

שני מחקרים נוכחיים חוקרים את האפשרות שפסילוסיבין יכול להקל על הסבל הפסיכולוגי שמלווה למחלת הסרטן. המחקר הראשון, בניהולו של צ'ארלס גרוב, כולל 12 חולים בסרטן סופני שמקבלים הלוצינוגן או פלצבו בשני סשנים נפרדים. במחקר השני, בניהול רונלד גריפית' באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ניתן פסילוסיבין בשתי הזדמנויות לאנשים "עם אבחנה של סרטן או שבעבר אובחנו כחולים ויש להם חרדות או דיכאון בעקבות המחלה". צוות החוקרים מג'ונס הופקינס פרסמו לאחרונה קווי יסוד להובלת מחקר רפואי עם פסילוסיבין והלוצינוגנים אחרים בבני אדם.

רעילות

הרעילות של הפסילוסיבין היא נמוכה יחסית. בחולדות, הLD50 בצריכה אוראלית הוא 280 מ"ג לכל ק"ג, כמעט פי 1 וחצי מקפאין. כשניתן לארנבים באופן תוך ורידי, הLD50 הוא כמעט 12.5 מ"ג לכל ק"ג (מצד שני ארנבים מאוד רגישים להשפעות של רוב הסמים הפסיכואקטיביים). המנה הקטלנית מרעילות הפסילוסיבין לבדה אינה ידועה בשימוש לצורך הנאה או בשימושים רפואיים, ואף פעם לא תועדה. פסילוסיבין מהווה בהערכה גסה כ- 1% מהמשקל של פטריית "פסילוסיב קובנסיס" (Psilocybe cubensis) ככה שנדרשת כמות של 1.7 ק"ג של פטריות מיובשות, או 17 ק"ג של פטריות טריות, כדי שאדם השוקל 60 ק"ג יגיע ל-280 מ"ג לכל ק"ג בגוף (ערך הLD50 של חולדות).

פיזיולוגיה

פסילוסיבין נספג בתוך הפה והקיבה. ההשפעה מתחילה תוך 10-40 דק' אחרי אכילת פטריה המכילה פסילוסיבין, ונמשכת 2-6 שעות, תלוי בגודל המנה, בזן הפטריה, ובחילוף החומרים של האדם. מינון אופייני לצורכי הנאה הוא 10-50 מ"ג פסילוסיבין. מצד שני, מספר קטן מאוד של אנשים רגישים לפסילוסיבין בצורה יוצאת דופן כך שמנה קטנה בסביבות ה2 מ"ג יכולה לתת השפעה שנותנת בדרך כלל מנה בינונית או גדולה. כמו כן, ישנם אנשים שיצרכו מנה גדולה של פסילוסיבין ויקבלו השפעה של מנה קטנה. המטאבוליזם האינדיבידואלי והכימיה במוח, משחקים תפקיד גדול באופן שבו יגיב אדם לפסילוסיבין.

פסילוסיבין עובר מטאבוליזם בעיקר בכבד, שם הוא הופך לפסילוסין. הוא מתפרק על ידי האנזים מונואמין אוקסידאז (monoamine oxidase). מעכבי MAO מחזיקים את השפעת הפסילוסיבין לפרק זמן ארוך יותר. אנשים המשתמשים ב MAOI לצרכים רפואיים או כדי לחזק את חווית הפטריות, יחוו השפעה מאוד חזקה.

סבילות פיזית ונפשית לפסילוסיבין נבנית ונעלמת במהירות. שימוש בפסילוסיבין יותר מ3-4 פעמים בשבוע עלול להפחית את האפקט של הפסילוסיבין. הסבילות נעלמת תוך מספר ימים, כך שאנשים המשתמשים בפסילוסיבין באופן תדיר עושים זאת בהפרשים של 5-7 ימים כדי לא לפתח סבילות לחומר.

השפעות פיזיולוגיות ונפשיות

השפעות הפסילוסיבין מגוונות מאוד ותלויות במצב הרוח הנוכחי של האדם ובאווירה כולה. בתחילה ירגיש האדם תחושת נמנום, בלבול, ואופוריה או לפעמים דיכדוך. במנות קטנות, יתרחשו אפקטים הלוצינוגנים, כולל העצמה של צבעים, והנפשה של צורות גאומטריות. יופיעו גם הזיות בעיניים עצומות, האדם יראה צורות גאומטריות צבעוניות והמשכיות דמיונית עשירה. במנות גדולות יותר, האפקטים ההלוצינוגנים יתחזקו והאדם יהיה פחות חברתי ויותר מכונס בעצמו. הזיות בעיניים פתוחות נפוצות יותר, ויהיו מאוד מפורטות, לעתים רחוקות הן יתבלבלו עם המציאות. דווחו גם עיוותים בתחושת הזמן בקרב משתמשי פסילוסיבין.

משתמשים החווים חוויה נעימה יהיו נלהבים, ירגישו תחושה של חיבור לאחרים, לטבע, וליקום, ותחושות ורגשות מוגברים אחרים. חוויות קשות או טריפים רעים יקרו ממספר סיבות. התנסות בפסילוסיבין במצב פיזי/נפשי לא טוב, או בסביבה לא תומכת/לא מתאימה/וכו'..(set and setting) עלולה לגרום לחרדות. בעיות פסיכולוגיות רדומות עלולות להתעורר בעקבות חוויה חזקה הקשורה להתנסות בפסילוסיבין.

בשנת 2006, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס ובראשם רונלד גריפית', ערכו ניסוי ובו העריכו את המעמד של חוויה רוחנית מול ההשפעות של חווית הפסילוסיבין; הדיווח הזה פורסם בעיתון "פסיכופרמקולוג'י" (psychopharmacology). במחקר השתתפו 36 מתנדבים שלא התנסו בעבר בהלוצינוגניים, הם קיבלו פסילוסיבין וריטלין בשני סשנים נפרדים, הסשן של הריטלין שימש כפלצבו ולצורכי בקרה. בשני הסשנים לא ידעו האנשים אם קיבלו פסילוסיבין או את הריטלין. הדירוג של החוויה הרוחנית נמדד על ידי שימוש בשאלון על החוויה המיסטית שנכתב על ידי ראלף הוד (Ralph W Hood ). כ 61% מהמתנדבים דיווחו על "חוויה מיסטית לחלוטין" אחרי סשן הפסילוסיבין שלהם, בעוד ש 13% בלבד דיווח על חוויה כזאת אחרי סשן הריטלין. חודשיים לאחר ההתנסות בפסילוסיבין, 79% מהמשתתפים דיווחו על עליה מתונה עד גבוהה בתחושת הסיפוק שהם חווים מהחיים. כ-36% מהמשתתפים דיווחו על חוויה חזקה עד חזקה מאוד של דיספוריה(ההפך מאופוריה) בנקודות מסוימות בסשן של הפסילוסיבין (לעומת הסשן של הריטלין שבו לא דווחו חוויות דומות), כאשר שליש מהם חוו דיספוריה במהלך כל הסשן. האפקטים השליליים האלה דווחו רק לצורכי שליטה של החוקרים ולא הייתה להם כל השפעה לטווח ארוך על המתנדבים. בדיקה מאוחרת יותר, 14 חודשים אחרי ההתנסות בפסילוסיבין, הראתה שהמשתתפים המשיכו לייחס משמעות אישית עמוקה לחוויה. המחקר הזה פורסם במדיה באופן נרחב. צוות החוקרים הזהירו שהשימוש בהלוצינוגנים שלא תחת פיקוח עלול להביא לכך שחרדה וטריפ רע יובילו לפגיעה במשתמש. מחקרים מאוחרים יותר של צוות החוקרים הזה חקרו את היחס של מנת פסילוסיבין לאפשרות לחוויה מיסטית במתנדבים בריאים ואם החוויה המיסטית של המתנדבים שהשתמשו בפסילוסיבין יכולה לעזור לחרדות ודיכאונות הנגרמים עקב מחלת הסרטן.

מחקרים

John Hopkins Study - Psilocybin and Spiritual Experiences

ראום גם

צמחים/פטריות המכילים את פסילוסיבין {{#ask: חומר פעיל::פסילוסיבין |format=ul }}

קישורים חיצוניים

תודות

רוב המאמר מתורגם ע"י User:Algov מאותו הערך בוויקיפדה באנגלית.

איך לקשר לדף הזה

כל קישורים הבאים יגיע לדף הזה: